ilovepdf_merged.pdf -

Please enable JavaScript to view the full PDF

‫שיחות‬ ‫ל קו טי‬ ‫‪28‬‬ ‫חג ה שבועות‬ ‫— ע״פ הלכה — פון די מלאכים ״תנה‬ ‫בנוגע צו מתן תורה דערציילט די‬ ‫א‪.‬‬ ‫הודך על השמים״ איז דאם דינא דבר‬ ‫גמרא>‪ :‬״בשעה שעלה משה למרום‬ ‫מצרא‪:‬‬ ‫אמרו מלאכי השרת לפני הקב*ה רבשיע‬ ‫דער דין י איז אז אויב איינער פאר‪-‬‬ ‫מה לילוד אשה בינינו‪ .‬א׳ל ל?ןבל תורה‬ ‫קויפט א פעלד צו א צווייטן‪ ,‬האט דער‬ ‫בא‪ .‬אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה‬ ‫בר מצרא‪ ,‬דער שכן‪ ,‬די רעכט צונעמען‬ ‫ובו׳ אתה מבקש ליתנה לבשר ודם‪ ,‬מה‬ ‫די פעלד פון דעם לוקח‪ ,‬ווייל ס׳איז א‬ ‫אנוש כי תזכרנו וגו״ תנה הודו על‬ ‫טובה פאר דעם בר מצרא צו האבן זיינע‬ ‫השמים י‪ .‬א״ל הקב״ה למשה החזיר להן‬ ‫פעלדער צוזאמעוי‪ ,‬און תורה זאגטי‬ ‫תשובה וכר‪ .‬אמר לפניו רבש״ע תורה‬ ‫״ועשית הישר והטוב בעיני ה׳״‪.‬‬ ‫שאתה נותן לי מה כתיב בה י אנכי ה׳‬ ‫אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים‪ .‬א״ל‬ ‫דאם האבן די מלאכים גע׳טענה׳ט‪:‬‬ ‫למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם‬ ‫וויבאלד די תורה איז גנחה •י‪ ,‬געפינט‬ ‫תורה למה תהא לכם‪ .‬שוב מה כתיב‬ ‫זיר במרום )בשמים(‪ ,‬און זיי זיינען‬ ‫בהי לא יהי׳ לד אלקים אחרים‪ ,‬בין‬ ‫בשמים‪ ,‬האבן זיי דעם דין פון ״בר‬ ‫עמים אתם שרויין שעובדין ע׳׳ז)ועד״ז‬ ‫מצרא״ צו באקומען די תורה‪ ,‬און דערי־‬ ‫האט משה געענטפערט די מלאכים‬ ‫בער — ״תנה הודך על השמים״‪.‬‬ ‫וועגן די אנדערע דיברות‪ {:‬כלום אתם‬ ‫]און דערמיט איז מובן ווי אזוי די‬ ‫עושים מלאכה ‪ ..‬משא ומתן יש ביניכם‬ ‫מלאכים האבן געוואלט צונעמען די‬ ‫‪ ..‬אב ואם יש לכם ‪ ..‬קנאה יש ביניכם‬ ‫תורה נאכדעם ״׳ ווי עס שטייט שוין אין‬ ‫יצה״ר יש ביניכם ‪ ..‬מיד הודו לו‬ ‫תורה ״צו את בנ״י״‪ ,‬״דבר אל בנ״י״‬ ‫להקב׳׳ה וכו׳״‪.‬‬ ‫)וכיו״ב( — ווייל דער דין ביי בר מצרא‬ ‫שטייט אין ספרים ‘‪ ,‬אז יסוד הטענה‬ ‫איז‪ ,‬אז אויר נאך דער מכירה איז מעז‬ ‫מסלק דעם לוקח פונעם שדה און מ׳גיט‬ ‫עס אס צום בר מצרא ״ן‪.‬‬ ‫‪ ( 1‬שנת פח‪ ,‬ב ואילך‪,‬‬ ‫‪ (2‬תהלים ח‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ (3‬תהלים שם‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫תרכ׳ב( פ׳ יתרו‪ .‬שפח אמת עה״ת פ׳ יתרו‪ .‬פתח‬ ‫‪ (4‬יתרו כ‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫שער לנחל יצחק ח׳א וח״ב‪ .‬וראה אנציקלופדיא‬ ‫‪ (5‬יתרו שם‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫תלמודית מע׳ בר מצרא‪.‬‬ ‫‪ (6‬בם' שתי ידות )להר״א חזקוני‪ .‬אמשטרדאם‬ ‫‪ (7‬ב״מ קח‪ ,‬א‪ .‬רמב׳ם הל׳ שכנים פי־ב ה׳ה‪.‬‬ ‫תפ״ו( ר״פ תרומה מביא זה בשם המדרש‪ .‬ובם׳‬ ‫טושו‪-‬ע חו׳מ סי׳ קעה ס*ו‪.‬‬ ‫שארית יעקב)להרי״י אלגאזי‪ .‬קושט׳ תקי״א‪ .‬ליוורנו‬ ‫‪ (8‬רש״י ב׳מ שם‪ .‬רמב׳ם שם‪.‬‬ ‫תק*נ( פי במדבר בשם ‪.‬כת הקודמי׳ ז׳ל'‪,‬‬ ‫‪ (9‬ואתחנן ו‪ ,‬יח‪ .‬ובתשובות מיימוניות לס׳ קנין‬ ‫‪.‬ראשונים׳‪ .‬ובפני דוד )להחיד״א( ם׳ יתרו דהוא‬ ‫)סי׳ טז( שהוא קרוב למ׳ע‪.‬‬ ‫‪.‬שוגרת ומשוגרת״‪ .‬ושקו׳ט נזה בהרבה ספרים —‬ ‫•‪ (9‬ועפ״ז יומתק זה שלא אמרו בקיצור חמודה‬ ‫ומהם )נוטף על הנ״ל(; באר יצחק )להר״י שאנ‪1‬ני׳‪.‬‬ ‫שגנוזה‪.‬‬ ‫שאלוניקי תצ׳ה( פ׳ יתרו דרוש ב׳‪ .‬ראש דוד‬ ‫‪ ( 10‬אבל ראה ב׳ר פ׳א‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫)להחיד׳א( פ׳ יתרו‪ .‬חסדי אבות לאבות)להנ׳ל( פ״ג‬ ‫‪ ( 11‬ואדרבה‪ ,‬עיקר דינא דב׳מ הוא על הלוקח‬ ‫מי׳ד‪ .‬מערכי לב)להר״י חזן‪ .‬שאלוניקי תקפ׳א( ערך‬ ‫שצריך להסתלק‪ ,‬ולא על המוכר )פרש׳י ב׳מ שם‪ ,‬ב‬ ‫מ׳ת דרוש י׳׳ב‪ .‬ברית אבות)להר׳א נורייאט‪ .‬ליוורנו‬ ‫‪29‬‬ ‫שיחות‬ ‫חג השבועות א‬ ‫לקוטי‬ ‫ב( דינא דבר מצרא איז נאר כיי‬ ‫און אלם אפשלאג אויף זייער טענה ׳>‪,‬‬ ‫מכירה‪ ,‬ניט כיי מתנה*׳‪ ,‬און די תורה‬ ‫געפינט מען אין מפרשים י> כמה תירו­‬ ‫איז געגעבן געווארן במתנה‪.‬‬ ‫צים — ומהם‪:‬‬ ‫ג( אידן זיינען קרובים להקב״ה‪,‬‬ ‫א( דער דין פון בר מצרא איז שייר‬ ‫כמש״ג י‘ ״מי גוי גדול אשר לו אלקים‬ ‫נאר ביי קרקע‪ ,‬ניט כיי מטלטלין יי‪ ,‬און‬ ‫קרובים אליו״‪ ,‬און נאכמער‪ :‬אידן זיינען‬ ‫תורה איז דאר ניט קרקע י'‪.‬‬ ‫‪,‬בנים למקום״ און ביי קרובים י׳‪ ,‬און‬ ‫)עאכו״כ( בנים » גייט ניט אן דינא דבר‬ ‫ד׳׳ה עבדם‪ .‬ועוד•(‪ .‬וראה בס׳ מערכי לב שם‪ ,‬שמטעם‬ ‫מצרא‪.‬‬ ‫זה אמר הקב״ה למשה שהוא יחזיר להם תשובה ולא‬ ‫השיב להם כעעמו‪ ,‬כי טענת המלאכים היתה על‬ ‫ד( אויף משה רבינו שטייט אז ער‬ ‫משה )הלוקח(‪.‬‬ ‫איז געווען ״איש האלקים״‪ ,‬זאגט דער‬ ‫ומה שהמלאכים טענו להקב־ה•• — י״ל‪ :‬א( כיון‬ ‫מדרש “ ״מחציו ולמטה איש מחציו‬ ‫שטתס עריר משה להחזירה לשמים א״ב הפוכי‬ ‫ולמעלה האלקים״‪ ,‬איז זאד משה רבינו‬ ‫מטרתא למה לי — ע־ד כתובות קי‪ ,‬א )משא׳ב‬ ‫געווען ״בר מצרא״ צו דער תורה וואט‬ ‫בדזבין לעכו״ם )ב״מ שם‪ ,‬ב{(‪ .‬ב( החיוב שעל הלוקח‬ ‫— מטיל על המוכר האיסור דלפני עוור‪) .‬אבל עפ״ז‬ ‫איז בשמים‪.‬‬ ‫צ״ע — דסו׳ם יש על המוכר איסור )אף — שאינו‬ ‫ה( אויפן פסוק “ ״ויעמוד העם על‬ ‫איסור דבר מערא(‪ ,‬משא״כ הפוכי מטרתא — טרחא‬ ‫משה מן הבקר עד הערב״ זאגן חז״ל‬ ‫בעלמא(‪.‬‬ ‫אז משה רבינו איז געווען א ״דן דיו‬ ‫‪ ( 12‬לכאורה אפשר לומר‪ ,‬שתוכו תשובת משה‬ ‫אמת לאמיתו״ וואט ״כאילו נעשה שותף‬ ‫היא שהתורה אינה שייכת בשמים בכלל‪ ,‬ובמילא אין‬ ‫בזה מצרא וב*מ — אבל ראה לקמן בפנים ס״ה‪,‬‬ ‫להקב״ה במעשה בראשית״‪ .‬און דער‬ ‫שטענת המלאכים היתד‪) ,‬לא על חלק הפשט‪ ,‬כ׳א(‬ ‫דין “ איז‪ ,‬אז אויב דער לוקח איז א‬ ‫על חלק הסוד שבתורה‪.‬‬ ‫‪ ( 13‬בהתירוצים שהובאו לקמן — ראה בס■‬ ‫שנסמנו בהערה ‪.6‬‬ ‫‪ ( 14‬העיטור ח־א אות מ׳ מכירת קרקעות• —‬ ‫נחי׳ פנים )תניא קו־א ד־ה דוד זמירות‪ .‬ובב־מ(‪.‬‬ ‫הובא במ״מ הל׳ שכנים פי״ג ה‪-‬ד‪ .‬הר‪-‬י ברצלוני —‬ ‫וראה לקמן הערה ‪.52‬‬ ‫הובא בטור שם‪ .‬שו־ע שם סנ״ג‪.‬‬ ‫‪ ( 16‬ב״מ שם‪ ,‬רעיב‪ .‬רמב׳ם שם פי׳ג ה׳א‪.‬‬ ‫‪ ( 15‬להעיר מתניא )פ״ד( ‪,‬ומשם נסעה וירדה‬ ‫טושדע שם סנ״ד‪.‬‬ ‫כו״‪.‬‬ ‫‪ ( 17‬ואתחנן ד‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫בס׳ ברית אבות כ׳‪ ,‬שלתורה דין קרקע יש לה כי‬ ‫‪ ( 18‬אבות פ׳ג מי״ד‪ .‬דאה יד‪ ,‬א‪ .‬שמות ד‪ ,‬כב־כג‪.‬‬ ‫היא קיום העולם והעולם נברא על ידה‪ .‬אבל צ׳ע‪:‬‬ ‫‪ ( 19‬כגירסת הבהיג)הובא בביי — בשם הר־ן —‬ ‫א( סוף־סוף התורה עצמה היא דבר המטלטל‪ ,‬ומאי‬ ‫לטור חו*מ שם ד״ה ואפילו‪ .‬ד‪-‬ה וכתב עוד( בב״מ‬ ‫נפק״מ שע*י הוא קיום העולם‪ .‬כ( העולם נברא‬ ‫שם‪ ,‬ד‪,‬קרונ ותיח לית נהו משום דינא דכ״מ״‪.‬‬ ‫בשביל התורה ולא להיפך‪ ,‬ח׳ו‪ .‬ג( זה שע״י הוא‬ ‫‪ (20‬תשובת הרי״ף הובא בשטמ׳׳ק לב־מ שם‪.‬‬ ‫בריאת וקיום העולם הוא רק בחי׳ אחוריים שבה ולא‬ ‫ובש״ד חרימ שם סק‪-‬ל‪ :‬ולזה הדעת נוטה לכאורה‬ ‫וצ״ע‪.‬‬ ‫‪ (21‬ר־פ ברכה‪ .‬תהלים צ‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ (22‬דב״ר פי״א‪ ,‬ד‪ .‬מדרש תהלים )באבער(‬ ‫•( וראה לקדש חי״ט ס״ע ‪ 55‬ואילך‪.‬‬ ‫מזמור צ‪ .‬וראה ספדי ר‪-‬פ האזינו )ועד״ז בת״י‬ ‫־•( בנזערכי לב שם ד דהקב‪-‬ה גילה להם‬ ‫ותיב״ע שם‪ .‬תנחומא שם ב(‪ :‬משה קרוב לשמים‪.‬‬ ‫שטענתם היא רק כדפי משה‪ .‬אבל עפ״ו צ־ד שידעו‬ ‫‪ (23‬יתרו יח‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫די‪ :‬דב־מ — לנד כללות ענינו שהוא על הלוקח!‬ ‫‪ {24‬שבת י‪ ,‬א‪ .‬וש״נ‪.‬‬ ‫•( בעיטור שם‪ :‬אפי• מטלטלי!‪ .‬אבל כמ־מ‬ ‫רמב״ם שם פי״ב ה״ה‪ .‬רא״ש כ*מ שם סל״א‪.‬‬ ‫‪(25‬‬ ‫שם‪ :‬לבר ממטלטלי‪ .‬וראה שער החדש לעיטו־ שס‬ ‫נמוק״י שם‪ ,‬טושו״ע שם סמ״ט‪.‬‬ ‫אוח קסם‪.‬‬ ‫שי חו ת‬ ‫חג השבועות‬ ‫ל קו טי‬ ‫‪30‬‬ ‫ואדרבה‪ :‬אין די לעצטע דריי תירו­‬ ‫שותף פונ׳ם מוכר גייט ניט אן דינא דבר‬ ‫צים ווערט ארויסגעבראכט‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫מצרא‬ ‫דער היפך פון טענת משה רבינו; אין די‬ ‫ב‪ .‬לכאורה קען מען פרעגו אויף די‬ ‫תירוצים ווערט אונטערגעשטראכן ווי‬ ‫לעצטע צוויי תירוצים‪ :‬משה איז דאר‬ ‫אזוי משה )און יעדער איד( איז קרוב‬ ‫קיבל תורה מסיני ” ניט נאר פאר זיד‬ ‫להקב״ה‪ ,‬איז שייך צו שמים‪ ,‬און אין א‬ ‫נאר פאר אלע “ אידף‪?2‬‬ ‫שותף להקב״ה‪ :‬די גמרא אבער ברענגט‬ ‫ארוים דאם פארקערטע; אז די תורה איז‬ ‫פאראן מפרשים וואם זאגן‪ :‬א( אז אלע‬ ‫פארבונדן מיט ירידה למצרים וכר‪ :‬עס‬ ‫אידן זיינען בני מצרא צו תורה‪ ,‬ווארום‬ ‫ברענגט ארויס די גשמיות פון דעם‬ ‫נשמות פון אידן זיינען ״גזורות מתחת‬ ‫לוקח‪ ,‬ביז צו ״קנאה״‪ ,‬״יצה׳ר׳ וכד‪.‬‬ ‫כסא הכבוד׳ ״נ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אזוי איז אויר שווער אין יעדן פון‬ ‫בשעת מ׳ת זיינען אלע אידן‬ ‫ב(‬ ‫די ערשטע צוויי תירוצים )נוסף אויף‬ ‫געווען שותפים להקב״ה‪ ,‬וויבאלד אידן‬ ‫דער כללות׳דיקער קשיא הנ״ל(‪:‬‬ ‫האבן שויו געהאט די מצוה פון שבת אין‬ ‫מרה ” )פאר מ׳ת(‪ ,‬וארז״ל ” ״כל‬ ‫המתפלל כערב שבת ואומר ויכולו וכד א( אינ׳ם ערשטן תירוץ‪ :‬דאם וואם ביי‬ ‫כאילו נעשה שותף להקב׳ה במעשה מטלטלין איז ניטא דינא דב״מ איז ווייל‬ ‫דער טעם פון דינא דב״מ — ער זאל‬ ‫בראשית״‪.‬‬ ‫האבן ביידע פעלדער צוזאמען — אין‬ ‫ג‪ .‬אבער — צ׳ע אין די אלע גע־ ניט שייך ביי מטלטליו‪ ,‬ווארום מטלטליו‬ ‫בראכטע תירוצים‪ ,‬ווייל עיקר חסר מן קעו מען קויפן ערגעץ אנדערש און‬ ‫הספר — קיין איינער פון זיי ווערט ניט ברענגען למקומו ”‪ .‬דער טעם איז ניט‬ ‫דערמאנט אין דעם ענטפער פון משה שייר ביי תורה• ” — די תורה איז א זאר‬ ‫רביגו צו די מלאכים‬ ‫שהרי בדברי משה איו כל רמז לזה‪ .‬וראה מ־ש‬ ‫במפרשים הנ״ל — ע׳ד הפלפול — בכסה תירוצים‬ ‫‪ (26‬תי׳ זה הוא אליבא דמ״ד ;זבוזים קטז‪ ,‬א(‬ ‫דלעיל‪.‬‬ ‫יתרו קודס מ־ת בא )כמ‪-‬ש בס׳ באר יגהק(‪.‬‬ ‫ומ‪-‬ש בסמ‪-‬ע )חד׳מ שם םקצ‪-‬ז( ״דדוקא‬ ‫‪(34‬‬ ‫‪ (27‬אבות פ״א מ׳׳א‪ .‬ובשבת שם‪ :‬תורה שאתה‬ ‫בקרקע שהוא קניו עולם תקנו דיו מצרנות כו׳ ולא‬ ‫נותן לי‪,‬‬ ‫בהני• — היינו לפי ששם איירי שא׳ מן השותפיו‬ ‫‪ (28‬חוץ מפילפולא דאורייתא שניתנה למשה‬ ‫רוצה למכור ובזה לא שייד טעם המבואר בפנים‪.‬‬ ‫אלא שנהג בה טובת עיז ונתנה לישראל)נדרים לח‪,‬‬ ‫והא דמפרש )וכן בפרישה לטור( שבשו״ע איירי‬ ‫א(‪.‬‬ ‫בנדון דשותפות• — י׳ל‪ ,‬כי בלאיה פשוט שאיו שייר‬ ‫‪ (29‬ופשוט דאין לומר שהאדם ב־מ לשמים)יותר‬ ‫במטלטלין דדב׳מ מטעם המבואר בפנים‪.‬‬ ‫מהמלאכים( מצד זה שהוא מורכב ״מן העליונים־‬ ‫•‪ (34‬ואין להקשות דא״כ שוב בטל ‪,‬הדיו דבר‬ ‫)ב׳ר פ‪-‬ח‪ ,‬יא‪ .‬פייב‪ ,‬ח(‪ ,‬ובג׳)די( דברים דומה )רק‬ ‫מצרא‪ ,‬שהרי דינא דבימ הוא רק אם הלוקח יכול‬ ‫— דומה( למלאכי השרת )חגיגה טז‪ ,‬א‪ .‬אדר׳נ פליז‪,‬‬ ‫לקנות שדה במק‪-‬א —‬ ‫ב‪ .‬ב״ר פיח שם(‪.‬‬ ‫כי בקשת המלאכים תנה הודר על השמים פשיטא‬ ‫‪ (30‬זח‪-‬ג כט‪ ,‬רע‪-‬ב‪ .‬וראה הנסמן בנצוצי זהר‬ ‫דהיינו שתהי׳ רק כמ״ש בלקחת תזריע )כג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫לזח״א קיג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ובאוה״ת )שם כרר ב׳ ע׳ תקלא ואילר(( — הלימוד‬ ‫‪ (31‬סנהדרין נו‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ (32‬שבת קיט‪ ,‬רעיב‪.‬‬ ‫•( ובפרט שבמקור הדין )נסמן בהערה ‪ ( 14‬לא‬ ‫‪ (33‬ומ׳׳ש במפרשים‪ ,‬דבזה שא״ל הקב״ה למשה‬ ‫נזכר שאיירי בנדון דשותפוח‪ .‬וראה השקו־ט נב־י‬ ‫״אחוז בכסא כבודי• רמז לתשובה )דלעיל סיב(‬ ‫ל טו ר שם ד״ה אבל לא במטלטלין‪.‬‬ ‫דנשמות גזורות מתחת כסא הכבוד — אינו מובן‪,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫שיחות‬ ‫חג השבועות‬ ‫לקוטי‬ ‫נאד א תירוץ איז פאראן )וואס‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מ׳קען ערגעץ אנדערש ניט‬ ‫רואם‬ ‫לכאורה איז ער מתאים צו לשון‬ ‫קריגן‬ ‫הגמרא(‪ ,‬בהקדים ביאור המפרשים נ* אז‬ ‫אויפן צווייטן תירוץ‪ :‬אויף תורה‬ ‫ב(‬ ‫טענת המלאכים איז אויף חלק הסוד‬ ‫געפינט מען דריי לשונות‪ :‬א( ״ירושה׳ “‬ ‫שבתורה‪ :‬אויד מלאכים ווייסן אז צום‬ ‫— ווי עם שטייט ” ״תורה צוה לנו משה‬ ‫חלק הפשט)ועשי׳( האבן זיי קיין שייכות‬ ‫מורשה וגו״‪ .‬ב(‪,‬מכירה* — במרז׳ל יב‬ ‫ניט‪ .‬ובמילא איז זייער טענה פון בר‬ ‫״אמר הקב״ה לישראל מכרתי לכם‬ ‫מצרא געווען אויף חלק הסוד‪ .‬און ווי־‬ ‫תורתי כו״‪ .‬ג( ״מתנה׳ — כמרהל יג ״ג׳‬ ‫באלד אז צו אידן האט מען געגעבן די‬ ‫מתנות טובות נתן הקב׳ה לישראל כו׳‬ ‫גאנצע חורה‪ ,‬און מלאכים האבן גע־‬ ‫תורה כו״‪ .‬וכנוסח התפלה‪ :‬זמן מתן‬ ‫קענט נעמען נאר איין חלק — איז דער‬ ‫תורתנו״׳‪ ,‬און די דריי לשונות ווייזן‬ ‫דין** אז ״מכר כל נכסיו לא׳ לית בה‬ ‫אויף די דריי אופנים וואט אין דא אין‬ ‫משום דינא דבר מצרא׳‪.‬‬ ‫דער שייכות פון תורה צו אידן‪ ,‬כמבואר‬ ‫אויך איז דא א דין י*‪ ,‬אז אויב דער‬ ‫בכמה מקומות■*‪ .‬היינט וויבאלד תורה‬ ‫מצרן דארף עם האבן להרוחה און דער‬ ‫האט אין זיך אויר ‪.‬מכר׳‪ ,‬איז דאר שייר‬ ‫לוקח דארף עס ווייל ״דחיקא לי׳‬ ‫דינא דכר מצרא אויף תורה■*‪.‬‬ ‫שעתא׳‪ ,‬גייט ניט אן דינא דבר מצרא‪.‬‬ ‫און אזוי אויר בנדו״ד‪ :‬דאם וואם אידן‬ ‫ב)עולם המלאכים( יצירה‪ ,‬והוא עתה בלימוד תנ*ר‬ ‫דארפן האבן תורה איז עם בדוגמת‬ ‫ורז״ל נכתהאריז״ל )לילוסי תדד והש״ם שלו ונו׳(‪,‬‬ ‫״דחיקא לי׳ שעתא׳‪ ,‬ווייל תורה איז די‬ ‫ו)רל( באופן כזה ילמדוה ג״ב בנ׳י נשמות בגוף‬ ‫חיות פון א אידן)״הם חיינו׳(‪ ,‬און דורך‬ ‫בעוה״ז‪ ,‬אבל אז עיקרה בשמים כי)למטה ידועה רק‬ ‫מציאות הרוחניות ולא מהותה‪ .‬ואפילו אם גס בזה‬ ‫תורה איז א איד מנצח זיין יצה׳ר‬ ‫ישתוו עם המלאכים — נכ״ז( ‪7‬ןל יוחד הבנתה‬ ‫כמרז׳ל** ״בראתי יצה׳ר ובראתי לו‬ ‫למלאכים‪ ,‬שהם יותר רוחניים‪ ,‬ובנ׳י יצטרכו ליגיעה‬ ‫תורה תבלין׳‪ :‬משא״ב מלאכים וואס‬ ‫יותר )ולמשלים מהגשם — דוגמת קנית במק׳א(‪.‬‬ ‫‪ (35‬כי לאחר שניתנה תורה למטה — ‪,‬לא‬ ‫בשמים היא׳)ב״מ נט‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫הרשכ״ם )כיב נא‪ ,‬א ד׳ה ה״ג במם׳‪ .‬וראה תוד״ה‬ ‫‪ (36‬ונוגע להלכה — ראה סנהדרין נט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫ולמה קידושין בו‪ ,‬א( דהיכא שכתב בשטר לשון מכר‬ ‫‪ (37‬ברכה לג‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫ומתנה לית בה דדב׳מ — הרי מפורש שם הטעם כי‬ ‫‪ (38‬שמו׳ר פל״ג‪ ,‬א‪ .‬וראה ברכות ה‪ ,‬א‪ :‬בא וראה‬ ‫״במתנה ביקש ליתנה לו ולמה כתב לו בלשון מכר‬ ‫שלא כמדת הקכ״ה כו׳ אדם מוכר חפץ כו'‪.‬‬ ‫כדי ליפות כחו׳‪ .‬אבל בתורה הרי ישנם נ ענינים‬ ‫‪ (39‬ברכות שם‪ .‬וראה ב״ר פ״ו‪ ,‬ה‪ :‬ג׳ דכרים נתנו‬ ‫ואופנים נפרדיס דמכר ומתנה‪ ,‬ומצד המכר שייר‬ ‫מתנה לעולם‪ .‬וראה שמו׳ר פכ׳ח‪ ,‬א‪ :‬נמתנה נתנה‬ ‫בזה דדב׳מ‪.‬‬ ‫לו‪ .‬ועד״ז שם פל׳ג‪ ,‬נ‪ .‬וראה שבת קה‪ ,‬א‪ :‬אנא ‪..‬‬ ‫‪ (43‬אלשיד לתד‪.‬לים מזמור ח‪ .‬חדא׳׳ג שבת‬ ‫יהביו׳״‬ ‫באן‪ .‬ועוד‪ .‬וראה בכמה מהם׳ שנטמנו בהערה ‪.6‬‬ ‫‪ (40‬ראה המשר וככה תרל״ז פע־א‪ :‬וי״ל מתן‬ ‫וראה אוה־ת נשלח ע׳ תרמו ואילך‪.‬‬ ‫תורה הוא בחי׳ מתנה שכתורה‪ .‬בנוגע לנוסח ברכת‬ ‫‪ (44‬ב'מ קח‪ ,‬ב‪ .‬רמב״ם שם פי׳ב ה״ו‪ .‬טושי׳ע‬ ‫התורה — ראה לקו־ש חי׳ג ע׳ ‪ 115‬הערה ‪.23‬‬ ‫שם סל׳ו‪.‬‬ ‫‪ (41‬ראה בכיז כארוכה‪ :‬המשד וככה שם פט׳ו‪.‬‬ ‫‪ (45‬רש״י ב״ב ה‪ ,‬א ד׳ה ארבעה‪ .‬בעה־מ לכ׳מ‬ ‫סח‪ .‬ד״ה אם רוח המושל תר׳ל פ״ג‪ .‬ד־ה חורה צרה‬ ‫שם‪ ,‬הובא בנמוק״י נ׳ מ שם‪ .‬העיטור אות מ׳ מכירת‬ ‫תרנ׳ד‪ ,‬ד־ה אם רוח המושל תרצ׳ה פ״ד יאילד‬ ‫קרקעות‪ .‬רמ״א בשו״ע שם סמ״ט‪ .‬ופליגי על התום׳‬ ‫)סה״מ קונט׳ ח׳ב שטא‪ ,‬א ואילר(‪ .‬ר־ה תורה צוה‬ ‫ב״ב שם ד־ה ארבעה‪ .‬רמב״ו במלחמות ב״מ שם‪.‬‬ ‫תש״ב‪ .‬לקו׳ש שם ס׳ב ואילך‪.‬‬ ‫הג־מ שם פי״ב הי״ג‪ .‬דיעה הב׳ ברמ״א שם‪.‬‬ ‫‪ (42‬במב־ש מהא דמתנה שיש בה אחריות יש בה‬ ‫‪ (46‬קידושין ל‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫דינא דב־מ )ראה בהמצויו בהערה ‪ .(16‬וגם לפמיש‬ ‫שיחות‬ ‫חג השגועות‪K‬‬ ‫לקוטי‬ ‫‪32‬‬ ‫דיוק אין ווארט ‪,‬דירה״‪ ,‬אז אזוי ווי אין‬ ‫האבן געוואלט חלק הסוד שבתורה‪ ,‬און‬ ‫א דירה געפינט זיך דער אדם בכל‬ ‫האבן ניט קיין יצה״ר‪ ,‬איז עם ע״ד‬ ‫עצמותו‪ ,‬אזוי איז נתאווה הקב״ה אז‬ ‫להרוחה‪.‬‬ ‫עצמותו ית׳ זאל נמשך ווערן‪,‬בתחתו­‬ ‫אבער אויך אויף די תירועים קען מען‬ ‫נים״‪ .‬און דאם ווערט אויפגעטאן דורך‬ ‫פרעגן‪ :‬דאם וואם משה האט געענט־‬ ‫תורה‪ ,‬ווייל דורך תורה איז‪,‬אותי אתם‬ ‫פערט ‪,‬למצרים ירדתם ‪ ..‬כלום אתם‬ ‫לוקחים״‬ ‫עושים מלאכה ‪ . .‬מדמ ‪ . .‬או״א ‪ . .‬יצה״ר‬ ‫און מצד זה פאלט אפ טענת המלאכים‬ ‫יש ביניכם״ — אז מלאכים זיינען ניט‬ ‫פון דינא דבר מצרא‪ :‬דער דין “ איז‪ ,‬אז‬ ‫שייך צו חלק הפשט והעשי׳ שבתורה‪,‬‬ ‫אויב דער בר מצרא וויל די שדה אויף‬ ‫איז דאר ביי זיי קיין חידוש ניט געווען‪,‬‬ ‫זריעה און דער לוקח — אויף בנין בית‪,‬‬ ‫די מלאכים האבן דאס געוואוסט פון‬ ‫גיט מען די שדה צום לוקח‪ ,‬ווייל ״ישוב‬ ‫פריער און האבן דעריבער מלכתחילה‬ ‫עדיף ולית בה משום דינא דבר מצרא״‪.‬‬ ‫געבעטן חלק הסוד שבתורה‪ .‬און דער‬ ‫און עד״ז בענינינו ”‪ :‬וויבאלד אז דער‬ ‫ענטפער אויף דעם אז‪ ,‬מכר כל נכסיו‬ ‫לא׳ לית בה משום דדב״מ״‪ ,‬אדער אז‬ ‫‪ (50‬וי?״ר ס*ל‪ ,‬יג )לעניו מצות(‪ .‬וראה שמחר‬ ‫תורה איז די חיות פון אידן — ווערט‬ ‫ר״פ תרומה‪ .‬פל״ג‪ ,‬ו‪ .‬תנחומא תרומה ג‪ .‬וראה תניא‬ ‫פמ״ז‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫אפילו ניט נרמז אין דברי משהז‬ ‫‪ (51‬נ*מ שם‪ .‬רמב״ם שם פ״ד היא‪ .‬טושו״ע שם‬ ‫]און דאס וואס תורה איז‪,‬דחיקא לי׳‬ ‫סכ״ו‪.‬‬ ‫שעתא״ ביי אידן מצד מלחנזת היצר איז‬ ‫‪ (52‬ראה עדיז בם׳ שארית יעקב )שבהערה ‪,(6‬‬ ‫שמכיון שבתורה נברא העולם‪ ,‬ותנאי התנה ה?ןב׳ה‬ ‫א הסבר פון דעם מצב וואס‪,‬יצה״ר יש‬ ‫במע״ב אם ישראל מקבלים תורתי מוטב וא׳ל אני‬ ‫ביניכפ״ז אבער פון דעם לשון פון‬ ‫מחזיר אתבם לתוהו ובוהו‪ ,‬הריז דוגמת הדין דארעא‬ ‫תשובת משה רביגו והאריכות בזה‬ ‫לבתי עדיף משום דישוב עדיף לן‪ .‬אבל טעם זה אינו‬ ‫‪,‬כלום אתם עושים מלאכה ‪ . .‬משא ומתן‬ ‫מספיק‪ ,‬כי; א( גם החיות של עולמות העדזנים תלוי׳‬ ‫‪ ,.‬אב ואם יש לכם״ את משמע‪ ,‬אז די‬ ‫בתורה• )ראה תניא רפב״ג‪ .‬קו‪-‬א ד׳׳ה דוד זמירות‪.‬‬ ‫תשובה צו די מלאכים איז)ניט אזוי מצד‬ ‫ובכ׳ט(‪ .‬נ( זהו רק בחי׳ אחוריים שבתורה ולא בחי׳‬ ‫‪.‬פנים־ שבה )קו״א שם(‪ .‬ג( ועיקר‪ :‬זה שקיום העולם‬ ‫דעם ענין פון מלחמת היצר‪ ,‬נאר( מצד‬ ‫הוא ע״י התורה אינו נרמז כלל בתשובת משה‪.‬‬ ‫דעם כללות׳דיקן ענין‪ ,‬אז חלק הפשט‬ ‫משא״ב עפמשיב בפנים‪ ,‬שתשובת משה היא כי‬ ‫)והעשי׳( שבתורה איז ניט שייר ביי‬ ‫התכלית של נתינת התורה הוא לעשות לו ית׳ דירה‬ ‫מלאכים[‪.‬‬ ‫בתחתונים — דוגמת ישוב וחיזוק העולם‪ .‬וכזה‬ ‫מתבטא עצם ופנימיות התורה — ראה לקמן ס׳ח‬ ‫ו‪ .‬איז דער ביאור בזה‪:‬‬ ‫והערה ‪.61‬‬ ‫דער תכלית פון תורה איז וואס על‬ ‫•( ‪1‬אף שזה תל‪ 1‬י בקיום הת‪ 1‬רה‪ ,‬היינז קי ש‬ ‫ידה ווערט דורכגעפירט די כוונת‬ ‫המצות הכתוסת בתורה )ש‪ 1‬הו פי׳ מרדד בראשית‬ ‫הבריאה פון‪,‬נתאווה יי הקב״ה להיות לו‬ ‫כשביל החזרה זעזד(‪ .‬במעשד‪ ,‬המצות של החחתוניס‬ ‫)ית׳**( דירה בתחתונים״‪ .‬וידועי‘ דער‬ ‫וחויא זקן־א שם( — הרי ולולא הטעם דלקמן( זהו‬ ‫מפני שההורה ניחנה למסה‪ .‬שהרי פשוט שנשביקש!‬ ‫‪ (47‬תנחומא נשא טז‪ .‬ועוד‪ .‬תניא פל׳ו‪.‬‬ ‫המלאבים חנה הודך על השמים — גם קיום המצות‬ ‫‪ (48‬כן הי׳ מוסיף )פעמים רבות( כ׳׳ק אדמדר‬ ‫כלול בזה )אלא שהוא ברוחניות(‪ .‬ולהעיר ממרו״ל‬ ‫)מוהרש״ב( נ״ע — נתבאר בלקו׳׳ש חי״ט ע׳ ‪27‬‬ ‫וראה תניא פ־ד ‪1‬פ״כ( דאהוי״ו הס שרש כל מ־ע‬ ‫ואילך‪.‬‬ ‫ומל־ח — ואהוי־ר היה עבודת המלאבים ונוי‪ .‬וראה‬ ‫‪ (49‬אוה׳ח בלק ד׳ע תתקצז‪ .‬המשך תדס׳ו‬ ‫חויא רפל״ט‪.‬‬ ‫בתהילתו)ס״ע גי(‪ .‬ובכ״מ‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שיחות‬ ‫חג השבועות‪K‬‬ ‫לקוטי‬ ‫וכידוע״ דער משל אויף דעם‪ :‬אז‬ ‫תכלית פון תורה אר לעשות לו ית׳‬ ‫מץויל אויפהויבן א בנין דורך ‪,‬כלי‬ ‫דירה )»בית״«( בתחתונים‪ ,‬פאלט אפ‬ ‫ההגבהה הנקרא ליווע״ר״‪ ,‬דארף מען‬ ‫מענת המלאכים מאד דינא דב״מ‪.‬‬ ‫אונטערלייגן דעם ליווע״ר אונטער די‬ ‫און דאם איז וואט משה רבינו האט‬ ‫‪,‬חלקים התחתונים שבו דוקא״‪ ,‬אבער‬ ‫געענטפערט‪,‬למצרים « ירדתם ‪ . .‬כלום‬ ‫אויב מ׳וועט עם אדפהויבן‪.‬מאמצע כר‬ ‫אתם עושים מלאכה ‪ ..‬משא ומתן יש‬ ‫לא הי׳ מגבי׳ התחתונים״‪.‬‬ ‫ביניכם וכו״‪ :‬תורה איז שייך צו אידן ווי‬ ‫און דערפאר מוז מען געבן תורה‬ ‫דאס איז פארבונדן מיט ישוב העולם‪,‬‬ ‫דוקא למטה אין עוה״ז ‪.‬התחתון כו׳‬ ‫עוה״ז הגשמי )בין עמים ‪ ..‬קנאה יש(‬ ‫שאין תחתון למטה נזנזנו״״‪ ,‬און דורר‬ ‫דוקא )ווארום תורה איז געגעבן גע־‬ ‫דעם ווערט אויפגעהויבן דער גאנצער‬ ‫ווארן אויף צו מאכן א דירה לו ית׳ בתח­‬ ‫‪,‬בנין״ פון סדר השתלשלות‪.‬‬ ‫תונים(‬ ‫און דאם איז אויר וואם משה האט‬ ‫דאם וואט מ׳האט ניט געגעכן‬ ‫ז‪.‬‬ ‫מדגיש געווען אין זיין תשובה‪,‬קנאה יש‬ ‫תורה צו די מלאכים‪ ,‬איז עם ניט ווייל‬ ‫ביניכם יצה״ר יש ביניכם״ — אויף‬ ‫די עליונים דארפן ניט אנקומען צו דער‬ ‫ארויסצוברענגען ווי דאס איז דער עולם‬ ‫המשכת העצמות שע״י התורה —‬ ‫״התחתון במדריגה שאין תחתון למטה‬ ‫ווארום ‪ t w‬אין עולמות עליונים איז‬ ‫ממנו בענין הסתר אורו ית׳ כו׳ עד שהוא‬ ‫מצד עצמם מאיר בלויז א הארה מאלקו־‬ ‫מלא קליפות כו׳״ינ‪.‬‬ ‫תו ית׳‪ ,‬און זיי זיינען א ‪,‬ירידה מאור‬ ‫פניו י ת׳‪. 56 ,‬‬ ‫עם איז אבער פארט ניט מובן‪:‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫אמת טאקע‪ ,‬אז בכדי צו מאכן א דירה לו‬ ‫און דורך עבודת התחתונים ווערט‬ ‫ית׳ בתחתונים דארף מען האבן די חורה‬ ‫אויפגעטאן די המשכת העצמות‪• ,‬דירה‬ ‫למטה — דאס נעמט אבער ניט אראם די‬ ‫לו ית׳״‪ ,‬אויר אין עליונים‪ ,‬אין גאנץ סדר‬ ‫טענת המלאבים מצד דינא דבר מצרא;‬ ‫ההשתלשלות‬ ‫סוף־םוף זיינען זיי בני מצרא און זיי‬ ‫ווילן מאכן א ‪,‬דירה״)‪,‬בית״( — עכ״פ‬ ‫‪ (53‬להעיר מהמבואר )ד־ה בשעה שהקדימו‬ ‫— בעליונים?‬ ‫תשי׳׳ב‪ .‬דיה יבחר לנו תשכ״ג( שהכוונה ודירה‬ ‫מוז מען זאגן‪ ,‬אז דער ענין פון דירה‬ ‫בתחתונים )שמושרשת ב מ מו תו ית׳(‪ ,‬היא הסיבה‬ ‫לו ית׳ — המשכת העצמות ־־ קען מען‬ ‫)וע״ד( מה שכל אדם יש לו רבון מוחלט בעבמותו‬ ‫לבנות בית‪.‬‬ ‫בכלל ניט אויפטאן )אפילו ניט בעליו­‬ ‫‪ (54‬מל׳ מיבר וגבול‪ ,‬בחי׳ העלם והסתר )תו״א‬ ‫נים( דורך עבודת המלאכים״; דוקא‬ ‫מט‪ ,‬ד‪ .‬ועוד( — כללות עוה*ז שאינו מאיר שם גילת‬ ‫דורך עבודת התחתונים ווערט עצמותו‬ ‫אלקותו ית׳ שלמעלה מן הטבע )ראה שם נ‪ ,‬ב —‬ ‫ית׳ נמשך אין סדר ההשתלשלות‪.‬‬ ‫לענץ ומן הגלות(‪.‬‬ ‫‪ (55‬וראה מדרש תהלים מזמור ח‪ :‬א׳ל אינה‬ ‫ראוי׳ להתקיים בכם ‪ ..‬והיכן היא מתקיימת‬ ‫בתחתונים שנאמר אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי׳‬ ‫בראתי‪.‬‬ ‫תו״א ד‪.K ,‬‬ ‫‪(58‬‬ ‫‪ (56‬תניא סל״ו‪ .‬וראה ד״ה באתי לגני ה׳תשי׳א‬ ‫תניא שם‪.‬‬ ‫‪(59‬‬ ‫פ״ד‪.‬‬ ‫ראה אוה‪-‬ת דבא תחנה‪ ,‬ב‪ .‬וראה ג״כ אוה‪-‬ת‬ ‫‪(60‬‬ ‫‪ (57‬להעיר מד׳׳ה נ״ח תרמ״ג ספ״א ]נדפס‬ ‫שבהערה ‪.43‬‬ ‫בשלח‬ ‫גם ב״התמים״ ח׳׳ג ע׳ מז(‪.‬‬ ‫שיחות‬ ‫חג משגועותא‬ ‫לקוטי‬ ‫‪34‬‬ ‫ער גיט דעם כח עו מאכן מיקז אין «‪,‬‬ ‫דער ביאור וטעם הדגר‪ :‬דער כח‬ ‫און ‪ t w‬די מעלה פון כח ההתחד­‬ ‫העבמות וואט אין תורה ווערט נתגלה‬ ‫שות איז מרומז אין תשובת משה — אין‬ ‫און קומט ארויס בטועל אין דער ענודה‬ ‫דער טענה ‪ a t ,‬ואם יקז לכם״‪:‬‬ ‫סון א גשמה ווי זי געפינט זיר אין די‬ ‫מערים וגבולים פון עוה״ז ״‪ .‬די גשמה‬ ‫ס׳איז ידוע** אז דער ענין פון הולדה‬ ‫קומט אראפ *ין אן עולם‪,‬מלא קליפות‬ ‫איז א מעין פון דער התחדשות מאין‬ ‫וס״א שהן נגד ה׳ ממש״ און אין דעם‬ ‫ליש‪ ,‬וואט דערפאר איז דאס נאר בכח‬ ‫גידעריקן עולם איז זי לוחם מיטן יעה״ר‪,‬‬ ‫הא״ט‪ .‬און דער כח איז ניטא ביי‬ ‫ברעכט דורך אלע העלמות והסתרים‪,‬‬ ‫מלאכים «;‬ ‫און איז די מהפך מהשוכא לנהורא! אט‬ ‫און דאט האט משה רבינו גע׳־‬ ‫דאם — די אתכפיא און אתהפכא פון‬ ‫טענודט‪ ,‬אז אט דער כח ההתחדשות אין‬ ‫קליפות ‪,‬שהן נגד ה׳ ממש״ עו אן ענין‬ ‫דא ביי נשמות למטה‪ ,‬וואט דורך זייער‬ ‫של קדושה — איז אן ענין של התחד­‬ ‫עבודה אין עוה״ז דינען זיי‪,‬מולידים״‬ ‫שות‪ ,‬מען מאכט פון דעם יש)וישות( —‬ ‫— מ׳נעמט דברים תחתונים און מ׳מאכט‬ ‫אין‪ ,‬און דער כח ההתחדשות איז‬ ‫פון זיי )ועי״ז פון גאנץ טדר ההש­‬ ‫בעעמותו ית׳‪ ,‬וואט הוא לבדו נבחו‬ ‫תלשלות( א דירה לעצמותו ומהותו ית‪/‬‬ ‫ויכלתו לברוא )לחדש( יש מ‪ K‬יז«‪ ,‬און‬ ‫)משיחת יום ב׳ דחגה״ש תשי׳ח(‬ ‫‪ (61‬ראה בארוכה קונמרם ענינו! של תורת‬ ‫‪ (63‬ראה בארוכה לקו״ש ח׳ו עי ‪ 23‬ואילו■ חי*ב‬ ‫החסידות סי׳ט ) ב ב ^ ר מרז״ל — קתושיז ל‪ ,‬ב —‬ ‫ע׳ ‪5‬־‪ .74‬וש״נ‪.‬‬ ‫בראתי יעה״ר ובראתי לו תורה תגליו(‪ ,‬דעגם‬ ‫‪ (64‬המשך שמח תשמח חרנ״ז ע׳ ‪) 3‬סה״מ‬ ‫התורה שמיוחדת בעומותו ית׳ מתבטא דוקא בזה‬ ‫תרנ״ז ע' קעה( ואילך‪ .‬וראה לקו״ת שור׳ש מ‪ ,‬א‪.‬‬ ‫שהיא תבלין להיזה״ר‪.‬‬ ‫‪ (65‬לש״ת שם )לט‪ ,‬ד ואילו(‪ .‬ביאוודז ה‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ (62‬אגה׳ק סי׳ כ )טל‪ ,‬רעיב(‪.‬‬