- תיק פרויקט בהתמחות בעיתונות ובפרסום בדיגיטל 862589 שם הקמפיין: "את לא לבד" - מניעת אלימות בקרב נשים בישראל שמות התלמידים: שביט קאפח - עורכת ראשית , 329361448 ליהי טדלה - מפיקה, 331136895 ליאם ברבי - מעצב גרפי, 329369417 מיתר שנקור - מנהלת מדיה דיגיטלית, 329369615 אגם סאסי - כתבת, 329367858 שם רכזת המגמה: קיוית רבקה דגורקר שם המורה: חן גורדין תוכן עניינים 1 . סיכום תחקיר 2 . ״המורה יש לי רעיון״ 3 . תכנית אסטרטגיה שיווקית ותקשורתית 4 . גאנט תכנית עבודה וטבלת לו״ז מפורטת על ידי כל בעל תפקיד. יומן סיכום פגישות צוות חודשיות. 5 . רפלקציית אמצע (יא) 6 . מושגים מהחומר הלימודי 7 . רפלקציית סיכום יב׳ 8 . נספחים אלימות בקרב נשים - תחקיר נושא אלימות נגד נשים ידועה גם בתור אלימות מגדרית מוגדרת כפגיעה אלימה או פוטנציאל לפגיעה, המבוצעת על בסיס התנהגות מגדריות ודינמיקת כוח לא שוויונית כנגד רצונו של האדם. אלימות נגד נשים היא תופעה שכיחה , השכיחה בלא הבדל דת , מעמד חברתי , תרבותי , גאוגרפי , גילי , או רמת השכלה . אלימות זו נתפסת לעיתים כ פשע שנאה וכמנגנון להכנעה של נשים, בחברה או בכלל או ביחסים בין - אישיים בפרט. בשנים האחרונות גדל מספר הנשים שנרשמו במשטרה כקורבנות לעבירות נגד גוף, איומים ועבירות מין ,אפשר לייחס את הגידול הזה לשהייה ממושכת בבית . בשנים האחרונות נשים לא - יהודיות היו 30% מקורבנות עבירות נגד גוף מצד בן הזוג, 23% מקורבנות עבירות איומים ו 24% - מקורבנות עבירות מין בין בני זוג, בתיקים שנפתחו. כמעט כל הנשים היהודיות שנרצחו מאז תחילת שנת ( 2020 ) 93% נרצחו בידי בן זוגן או בידי קרוב משפחה אחר. אשר לנשים הערביות שנרצחו בתקופה זו, רק בשליש מהמקרים מצוינת בתיק החקירה זיקה משפחתית; בעשירית מהמקרים צוין כי האישה נרצחה בידי אדם זר וב 58% - מהמקרים לא נר שם בתיק חשוד או מניע לרצח. לפי דו"ח התצפית הישראלית על רצח נשים, ב־ 2022 נרצחו 24 נשים, עלייה של 50% בהשוואה לתקופה מקבילה ב־ 2021 . כאן המקום להדגיש: אלימות אינה פיזית בלבד. נשים אין־ספור, שמספרן אינו ידוע, סובלות מאלימות מילולית, כלכלית, רגשית. רובן שומרות את האלימות כלפיהן בסוד. לפי רשימה שהמשטרה ומשרד הרווחה מרכזים, במסגרת נוהל משותף מנסה לעקוב אחר נשים מאוימות בסיכון גבוה, עולה, כי כ־ 1,000 נשים נמצאות בסיכון בכל רגע נתון. 21 נשים נרצחו מתחילת 2023 , יש עוד מאות ניסיונות לרצח שלא מדווחים כי המקרים לא מסתיימים במוות. נשים סובלות מאלימות נפשית, אלימות כלכלית, אלימות רוחנית, אלימות חברתית, אלימות מינית וכמובן אלימות פיזית, כולל מעשי טרור וכמובן מעשי רצח. אלימות כלפי נשים בשנה הנוכחית 2023 : מאיה גלוגובסקי היא נרצחת מרחובות ובן זוגה אחרי במעשה : מאיה גלוגובסקי בת ה - 38 היא הצעירה שגופתה נמצאה שלשום (שלישי) ברחובות לאחר שנרצחה לכאורה בידי בן זוגה , בן קסטרו. השניים יצאו לתקופה קצרה מאוד לאחר שהכירו באתר הכרויות ובמשטרה חוקרים את הרקע למעשה מהחקירה עולה עד כה כי קסטרו ככל הנראה רצח אותה בשל רצונו להתחתן איתה והחשש שלו כי היא תיפרד ממנו. מאיה, היתה סטודנטית שנה ג' לרפואה באוניברסיטת תל אביב, סטארטפיסטית ופעילה חברתית מוכרת מאוד בתחום הקנאביס. היא מתוארת על ידי אנשים שהכירו אותה כמי שהיתה חייכנית, נעימת הליכות, סבלנית ואינטליגנטית. תתי נושאים: כולנו עלולים לאבד את שלוות רוחנו ולומר בסערת הרגע דברים לאחר מכן שנצטער - אלימות מילולית עליהם, נתנצל ונבקש לתקן. ואולם, ישנן מערכות יחסים זוגיות שבהן אמירות קשות רווחות מאוד, ובין אם הן מגיעות משני הצדדים או מאחד מהם ביתר תכיפות. מה שבטוח, עם המצב הזה של אלימות מילולית בזוגיות אין להשלים, ויש לגדוע אותו מהר ככל האפשר. השלכותיו הינן חריפות מאוד ופוגעות בכל מישורי החיים – בבריאות הנפשית והפיזית, בביטחון העצמי בתפקוד היומיומי, וגם באנשים היקרים לליבכם – ובראשם הילדים. אלימות מילולית מוגדרת כאמירות שליליות, שלעיתים גם מונעות מהצד השני להגיב. אנשים בדרך כלל חושבים על התעללות מילולית בתור קללות ואיומים, אך למעשה גם אמירות משפילות ומבזות, הנחתת פקודות מגבוה, צעקות ואפילו התעלמות – כל אלו שייכים לעולם האלימות המילולית. היא יכולה להיות מבלבלת מאוד. למשל, אישה הנמצאת בקשר עם גבר אלים מילולית עלולה בטעות לחשוב שאלו מעין ביטויים מוזרים של אהבה מצידו, שאכפת לו מאוד ולכן הוא כועס כל כך. היא גם יכולה לחשוב בטעות שהאלימות המופנית כלפי מוצדקת, כלומר שהיא באמת אשמה “וראויה” למילים המוטחות בה. מדובר כמובן במילים וטון, המלווים לא פעם גם בשפת הגוף, אשר מטרתם להקטין ולהקנות שליטה על האחר או על המצב בכללותו. אכן, לעיתים קרובות אלימות נפשית בין בני זוג מבטאת את הצורך לשלו ט, כנגד איום כלשהו. לדוגמה, היא נפוצה אצל אנשים המסתובבים עם חרדה גדולה מפני פרידה ונטישה, ועושים כפי יכולתם על מנת להצר את צעדיו של השני. היא גם נפוצה מאוד אצל אנשים שחוו בילדותם מעין נטישה מצד האם, שלא הייתה מספיק פנויה וזמינה ברמה הפיזית והרגשית. כך נוצרת אצלם השלכה של דמות האם הנוטשת, כאשר כל הזעם וההאשמות כלפיה מושלכים לעבר בת או בן הזוג. • אלימות פיזית - היא הממד המוכר ביותר כי הוא נראה לעין וקל לסביבה לגלותו. אך מסתבר שבצד מכות המכאיבות והחוזרות, הבעיטות, הנשיכות והחבטות, ישנם ממדים נוספים לאלימות פיזית. היו מודעים לכך שהשחתת רכוש, ונדליזם, זריקת חפצים על הקיר ועל הרצפה, פגיעה בדברים, פרטי לבוש, כלים וסתם חפצים שחשובים לכם או איום בפגיעה בכם מעידים אף הם על אלימות פיזית ואל תתעלמו. התעלמות גורמת להחרפת הבעיה ובמצבי קיצון לרצח במשפחה. דוגמה לרצח: מאיה גלוגובסקי בת ה - 38 נדקרה למוות ברכב שהיא ובן זוגה נסעו וננטשה על ידו. בן זוגה, בן קסטרו רצח אותה כיוון שרצה להתחתן איתה וחשש שהיא תיפרד ממנו. דוגמה לאיום בפגיעה: תושב יבנה בן בשנות ה - 70 לחייו, איים על חייה של אשתו ברצח על ידי כך שהוא תקף אותה ואף הכין לה מצבה בחצר ביתם. כשהשטורים אמרו לה להתלונן לא רצתה ואמרה שכלל החבלות נגרמו כתוצאה מנפילה. • תקיפה מינית היא כל התנהגות ו/או מעשה בעל אופי מיני הנכפה על אישה, גבר - אלימות מינית או ילד/ה ללא הסכמה, בניגוד לרצון החופשי ושלא מבחירה; או, לחלופין, כאשר ההתנהגות/המעשה המיני נעשה תוך ניצול פערי כוחות, חולשה או גיל צעיר, באופן שמעקר את יכולת הנפגע/ת לספק הסכמה באופן חופשי. תקיפה מינית יכולה להתבצע בידי גבר, אישה או קטין/ה. תקיפה מינית היא אקט של אלימות אשר נוקט התוקף כלפי מי שנתפס בעיניו כחלש ממנו. היא אינה דחף מיני בלתי נשלט, אלא פשע שנעשה במודע, במטרה לשלוט בקורבן ולהשפילו.מרבית הנפגעות מאלימות המינית הן נשים – עובדה המשקפת את מקומן החברתי אשר גם כיום, במאה ה - 21 , נתפס כנחות לגברים. אלימות מינית היא אמצעי נוסף לדיכוי נשים בחברה פטריארכאלית.אלימות מינית היא תופעה חברתית הקיימת בכל חברה שמקבלת התנהגות אגרסיבית וחוסר שיווין בין המינים, וישראל ביניהן. בכל שנה, אלפי נשים פונות למרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית לעזרה לאחר תקיפה, והסטטיסטיקה מראה שאחת מכל שלוש נשים תעבור פגיעה מינית במהלך חייה. סוגי תקיפה מינית: תקיפה מינית – מונח כולל לכל עבירות המין. כל פעולה או אמירה שהקשרה מיני הנעשית ללא הסכמה חופשית של שני הצדדים. אונס – החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לאבר המין של אישה ללא הסכמתה. מעשה סדום - החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת אבר מין לפיו של אדם ללא הסכמתו. ניסיון אונס – ניסיון החדרת אבר מאברי הגוף או חפץ לאבר המין של אישה ללא הסכמתה. אונס קבוצתי – אונס המבוצע בידי יותר מתוקף אחד. אונס מתמשך – אונס חוזר ונשנה על פני תקופת זמן. גילוי עריות – התעללות או תקיפה מינית על ידי בן משפחה. • אלימות רגשית - אלימות רגשית בזוגיות באה לידי ביטוי בפגיעה מתמשכת ורציפה מצד אחד מבני הזוג, הכוללת בין השאר – השפלות, העלבות, מניפולציות והשלטת פחד וחרדה. כך שהצד המותקף חש נלעג, מאוים, מפוחד ונשלט על ידי בן זוגו. מה שעלול להוביל בהמשך לפגיעה מתמשכת בביטחון העצמי ולריחוק מהסביבה הקרובה. זאת בניגוד למצב של תקשורת מקרבת , המתבטאת בין השאר באמון, קרבה ופתיחות בין בני הזוג. לצד זאת, במקרים מסוימים, הקורבן עצמו מתקשה להכיר במצבו, בין אם מתוך חשש להיחשף בפני מכריו ובני משפחתו, או לאור התנהגות מניפולטיבית וסמויה מצד בן הזוג המתעלל. אלימות רגש ית נקראת גם "גָזְ לַייטִ ינְג" - האלימות השקטה והנוראה. זו תופעה שעדיין אינה מדוברת מספיק, אך מספיק מסוכנת: גָזְ לַייטִ ינְג, אלימות רגשית סמויה מן העין. הכוונה לאלימות "בלי סימנים", המתבטאת בהכח שה מתמשכת של עובדות, המערערת אצל הקורבן את תפיסת המציאות וגורמת לה לפקפק בעצמה. גזלייטינג מתבצע באופן סמוי, כך שהמתעלל תמיד יהיה צודק, כדי שיוכל לשמר את הת דמית והכוח שלו כלפי הקורבן, שבעצם מאפשר למתעלל לחבל בתחושתו ובתפיסת המציאות שלו. כך מוצאת את עצמה אישה במערכת יחסים שמקטינה אותה, מכווצת ומרסקת את הביטחון העצמי שלה. • אלימות כלכלית באה לידי ביטוי כאשר אחד מבני הזוג, לרוב הבעל, מחזיק בכל - אלימות כלכלית הכספים של בני המשפחה ומונע מהצד האחר, לרוב האשה, להגיע אליהם ולהשתמש בהם. אלימות כלכלית יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות כגון: חסימת גישה של האשה לחשבון הבנק המשותף, מניעת שימוש בכרטיסי אשראי ובפנקסי הצ'קים ובעצם כך מניעת האפשרות לבצע רכישות של מוצרים לבית ולמשפחה. במקרים כאלו, הבעל 'מקציב' לאשה סכום נמוך במזומן, אשר אמור להספיק למצרכים בודדים בלבד. אלימות כלכלית יכולה להתבטא גם באי הפקדת משכורת לחשבון המשותף וכן, בדרישה מהאשה לתת דין וחשבון על כל פעולה שהיא עושה, על כל סכום שהיא מוציאה ולרוב להטיח בפניה כי היא מבזבזת הרבה ואינה יודעת להתנהל נכון עם כספים. באלימות כלכלית כלפי נשים, המוטיב העיקרי הוא שליטה קיצונית על צעדי האשה ועל הכסף שהיא מוציאה. אלימות כלכלית, אשר ניתן לכנותה גם התעללות כלכלית, היא הרסנית ליחסים בין בני הזוג וכמובן גם למשפחה כולה. גם אם מדובר באלימות כלכלית בזוגיות ולא כלפי הילדים, הרי שהדבר משפיע על התנהלות המשפחה כולה ועל היחסים בין כל בני המשפחה אלימות כלכלית היא תופעה שכיחה בה מתקיים מצב שבו אחד מבני הזוג שולט באופן בלעדי במערכת הכלכלית הזוגית או המשפחתית, ואינו מאפשר לבן הזוג האחר להתנהל כלכלית באופן עצמאי. במקרים הקלים הצד ששולט טוען ל"התנהלות כלכלית נכונה" ובמקרים הקשים יותר כבר מדובר במניעת גישה לחשבונות הבנק והעלמת מידע מהצד השני. בשונה מאלימות פיזית, אשר מותירה סימנים חיצוניים ונראים לעין, אלימות כלכלית היא היבט של הפעלת אלימות נפשית, לא פשוטה לזיהוי, אולם מזיקה לא פחות. הנזק לבן הזוג הנשלט בא לביטוי בפגיעה נפשית, לרבות בדימוי העצמי שלו, וכן בפגיעה ביכולותיו לנהל חיים עצמאיים בכל ההיבטים. בהעדר שליטה על מקורותיו הכספיים, בן הזוג הנשלט יתקשה לקבל החלטות בדבר לימודיו, עבודתו, ואף על פרידתו מבן הזוג השולט. לאלימות כלכלית אין קשר למצב סוציו - אקונומי והיא אינה מוכוונת בהכרח כלפי נשים ועלולה להגיע בכל זמן ובכל מקום. תופעה זו לא תמיד נראית לעין ובמקרים רבים, אחד מהצדדים בכלל לא שם לב ואינו מודע למצב שבו הוא נמצא. • חברה ערבית - מעמדן האישי הנחות של הנשים באסלאם ככלל בא לידי ביטוי בשיעור האלימות כלפיהן וביחס הסלחני של החברה כלפיהם ואכן, מעמדה הנחות של האישה הערבייה בא לידי ביטוי גם בשיעור האלימות כלפיה. החברה הערבית היא חברה פטריארכאלית, וכאמור, הסיבות לאלימות הנהוגה בה כלפי נשים אינן שונות בתכלית מהסיבות לכך בחברות הפטריארכאליות האחרות, כאשר האישה המוכה זוכה לתמיכה ולהגנה אם מוסכם על משפחתה שהיא קורבן לעוול. במגזר הערבי, כ 19% - מתלונות הנשים הן בגין עבירות נגד גוף, זאת לעומת כ 19% - מהתלונות של נשים במגזר היהודי. מאידך, במגזר היהודי כ 81% - מתלונות הנשים הן בגין עבירות על הסדר הציבורי, לעומת 21% מתלונות הנשים במגזר הערבי. שיעור הגשת כתבי האישום על רצח נשים יהודיות עמד על 94.3% , לעומת 56% בלבד ממקרי הרצח של נשים בחברה הערבית. שיעור ההרשעה במקרי רצח נשים יהודיות הוא 75% , לעומת 34% בלבד על מקרי נשים ערביות. הפער נשמר גם בנוגע לגזרי דין: בעוד שהעונש המינימלי בגין הרשעה בעבירות חמורות של הריגה או רצח אצל נשים יהודיות עמד על 18 - 14 שנים, אצל נשים ערביות הוא הסתכם ב - 5.5 שנים. המידע לקוח מהאתרים: אתר הכנסת, ביחד ערבים זה לזה , ויקיפדיה, הרשות לביטחון קהילתי עמותות לדוגמה: פורום מיכל סלה, עמותת נשים נגד אלימות, שדולת הנשים בישראל כתבות מהמדיה: כתבה 1 - שירה איסקוב: בערב ראש השנה האחרון, שירה איסקוב כמעט ונרצחה על ידי בעלה אביעד משה, בדירתם במצפה רמון. "כשעצמתי את העיניים ביקשתי מעדי, השכנה שתשמור לי על הילד", משחזרת שירה, "היא הבטיחה שהיא שומרת לי על הילד, ומבחינתי, ברגע הזה החיים שלי הסתיימו. הבנתי אז שאני הופכת להיות עוד אחת מהרשימה. רק כשהתעוררתי בבית החולים הבנתי שאני בחיים, ששרדתי. בבית החולים נתנו לי 20 אחוז לחיות, ואני כאן". אביעד משה נשפט ונכנס לכלא ל 23 שנות מאסר כתבה 2 - דיאנה דדבייב: "בשעות הבוקר, החל ויכוח מילולי בין בני הזוג, בעקבות חשדה של דיאנה כי הנאשם בוגד בה, במהלכו שפכה דיאנה ז"ל על הנאשם כוס קפה פושר", נכתב בהודעת הפרקליטות. "בשלב זה, עלה הנאשם לחדר ההורים להחליף את בגדיו וכן הוציא מהכספת הממוקמת בחדר הארונות את אקדחו האישי".לפי מח"ש, בשלב הזה המשיך הוויכוח בין בני הזוג, שבמהלכו שניהם יצאו מהבית וחזרו אליו. "בשלב זה, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להמית את דיאנה ז"ל", נכתב מטעם הפרקליטות. "לצורך כך, הוציא הנאשם חבל באורך 8.20 מטרים, קרא לילדים, הושיב את שלושת הילדים הגדולים על כיסאות קטנים בסלון וקשר אותם, בעוד התינוק ישב בכיסא אוכל בצמוד אליהם"."בסמוך לכך, נטל הנאשם סכין מטבח עם להב מחודד באורך 20 סנטימטרים והניחה על שולחן פינת האוכל", נמסר עוד מהפרקליטות. "כאשר דיאנה ז"ל הבחינה בקטינים כשהם כבולים לכיסאות, היא כעסה וצעקה לעבר הנאשם לפשר מעשיו, והנאשם בתגובה החל להכות אותה לעיני הילדים, תפס אותה בחולצתה באזור הצוואר בשתי ידיו, משך אותה לכיוון דלת הכניסה, ובסמוך לדלת הצמיד את ידו לצווארה וחנקה בחוזקה". וידיאו, שירה איסקוב ועוד דמויות : . כתבות 2 "הייתי חייבת להציל את עצמי": הנשים שנאלצו לעזוב הכל בגלל האלימות https://no2violence.co.il / https://www.israelhayom.co.il/news/welfare/article/14909595 https://www.mako.co.il/mako - vod - keshet/uvda - 2021/VOD - 0b4ff67e00cd671026.htm https://www.mako.co.il/news - law/2021_q1/Article - 760c68979e7d771027.htm?partner=tagit קמפיינים: - 1 קמפיין https://www.youtube.com/watch?v=yz9lSGddgv0 הקמפיין צולם בישראל הוא מדבר על סוגי אלימות כלפי נשים בקמפיין יש גברים שמדברים בחוסר כבוד כלפי הנשים שלהם. - 2 קמפיין https://www.askpavel.co.il/blog/domestic - violence - digital - campaigns / הקמפיין של איקאה יצא בשנת 2021 הקמפיין מדבר על קורבות של אלימות מינית ואלימות במשפחה כקורבנות פשע.כיוון שאיקאה מוכרת מראות, הם לקחו את הרעיון של חזות המפתח ויישמו אותו על מראות אמיתיות בחנויות. : שעלינו לשאול שאלות אופציונליות 1 אלו תחושות מתעוררות בך כשאני מעלה את הנושא? 2 מה חשיבות הנושא בעינייך? 3 באיזה נקודה הוא חצה את הגבול? 4 ראית סימנים מקדימים לאלימות שלו? 5 איך הרגשת בפעם הראשונה ? 6 האם שיתפת מישהו? מתי החלטת לשתף? 7 איך הסביבה שלך הגיבו שהם שמעו לראשונה ? 8 האם היו מקרים שניסית לעצור אותו? 9 מתי החלטת שאת קמה והולכת? 10 כיצד אפשר לעזור לאישה שחוותה אלימות? 11 האם הגבר מודע לבעיה ועובר תהליך שיקום? מרואיינים אופציונליים: מישהי שעברה אלימות עו"ד פסיכולוגית פסיכיאטר יועץ זוגי ביבליוגרפיה+ מקורות מידע שיעזרו לי: https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/d4173c55 - 1064 - ed11 - 814f - 005056aac6c3/2_d4 173 c55 - 1064 - ed11 - 814f - 005056aac6c3_11_19771.pdf https://www.israelhayom.co.il/news/crime/article/14781454 https://www.israelhayom.co.il/lifestyle/diets - and - nutrition/article/14867008 https://www.tipulzoogy.com/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA - %D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA - %D7%91%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA https://hadas - haramati.co.il/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA - %D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA - %D7%91%D7%99%D7%9F - %D7%91%D7%A0%D7%99 - %D7%96%D7%95%D7%92 https://familylawisrael.com/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA - %D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA - %D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99 - %D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D - %D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA - %D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%94 / https://academit.co.il/product/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA - %D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99 - %D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D - %D7%91%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8 - %D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 / https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/d54d6b58 - e9f7 - e411 - 80c8 - 00155d010977/2_d54d6b58 - e9f7 - e411 - 80c8 - 00155d010977_11_9740.pdf https://iwn.org.il/%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%AA - %D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA - %D7%A0%D7%A8%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%AA - %D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA - %D7%9B%D7%9C%D7%A4%D7%99 - %D7%A0 / https://www.israelhayom.co.il/lifestyle/diets - and - nutrition/article/14867008 https://news.walla.co.il/item/3603020 https://www.ynet.co.il/economy/article/rkaecgh1n "המורה יש לי רעיון" נושא הקמפיין: אלימות בקרב נשים , אלימות במשפחה. רקע כללי על התחום/הנושא של הפרויקט (הגדרת הבעיה/הצורך). הבעיה היא האלימות בנשים וחוסר המודעות על הנושא בכל מני פלטפורמות, הצורך שלנו הוא לספק מידע כדי שהבעיה תיפתר ותיפסק. במדינת ישראל אחת מכל חמש נשים תיפול קורבן לאונס, אחת מתוך שלוש נשים תיפול קורבן כללי: רקע לתקיפה מינית, אחת מתוך אחת תעבור הטרדה מינית. האלימות נגד נשים ידועה גם בתור אלימות מגדרית מוגדרת כפגיעה אלימה או פוטנציאל לפגיעה, המבוצעת על בסיס התנהגות מגדרית ודינמיקת כוח לא שוויונית כנגד רצונו של האדם,אלימות נגד נשים ידועה גם בתור אלימות מגדרית מוגדרת כפגיעה אלימה או פוטנציאל לפגיעה, המבוצעת על בסיס התנהגות מגדריות ודינמיקת כוח לא שוויונית כנגד רצונו של האדם. מצ"ב נספח התחקיר מטה האג'נדה שלנו: האג'נדה שלנו היא לנסות להעלות כמה שיותר את המודעות שכולם ידעו ויבינו שזה לא בסדר שאלימות כלפי נשים הפכה לנורמה בחברה שלנו אנחנו מאמינים שנשים לא צריכות להיפגע על ידי מישהו שהן אוהבות כי לא התאים לו שהיא יצאה למקום אחד או לבשה משהו שהוא קצת חשוף. בחרנו בנושא זה כדי לעצור את אלימות שהפכה לנורמה בשנים האחרונות, כיום נשים רבות מנפגעות ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד והחשיבות של הנושא חשובה לנו מאוד כדי לעצור את הנורמה וכדי שלא יפגעו. החזון והמטרה שלנו: המטרה שלנו היא לעצור את הנושא בדרכים כאלו: לפרסם במדיה ,להעלות מודעות לכל מה שקשור לרשתות החברתיות, לספק מידע רב לאנשים שלא בקיאים בנושא בכלל. כדי שנשיג את השינוי עשינו פרסומת נגד אלימות בקרב נשים. סיכום הבעיות, האתגרים והנתונים שעלו מהתחקיר : האתגרים שעלו מהתחקיר הם מציאת נתונים לדוגמה כמה נשים בחברה הערבית נפגעו מידי שנה, אין מספיק מידע על נשים מהחברה הערבית שנפגעו על ידי בן זוגן , מניחים כי זו חברה שיותר סגורה בתוך עצמה ופחות מדווחת. עוד קושי שעלה בנו במהלך התחקיר הוא לקרוא ולשמוע על עוד עדויות של נשים שנפגעו על ידי בני זוגן שהובילו למקרים קשיים כמו רצח, תקיפה מינית והתעללות בכל מיני דרכים כאלה ואחרות. עוד בעיה שעלתה מהתחקיר היא שהחברה חושבת שגופי התקשורת והממשלה לא עושים מספיק כדי להעלות את המודעות ולהפסיק את האלימות בקרב נשים. על פי הסקר ל 67.5% עונים, הנושא היה חשוב מאוד ולכן נמשיך עם האסטרטגיה השיווקית שלנו.כמו כן, 57.5% מהעונים לא נחשפו מספיק לנושא ולכן אנו רואים עוד יותר צורך להעלות מודעות בעזרת להלן תוצאות סקר שוק שביצענו בנושא האסטרטגיה השיווקית שלנו לנושא. קהל יעד: קהל היעד שאנו מנסים לשכנע הוא בעיקר נשים שנמצאות במערכות יחסים רעילות ולא מודעות לכך וגם גברים רבים שידעו איך לא להתנהג כלפי בת הזוג שלהם. מהסקר שאנחנו עשינו עולה כי הנושא חשוב מאוד לרוב העונים וחלקם אפילו נתקלו באלימות בקרבתם, רוב העונים שלנו הם בני נוער בגי לים 16 - 18 שהנושא נורא נוגע בהם וחשוב להם מאוד פרסונה: הפרסונות יכולות להשתנות מגיל לגיל אך לרוב יהיה מדובר בנשים למשל: מאיה גלוגובסקי, בת 38 מרחובות, נשואה ,הייתה סטודנטית שנה ג' לרפואה באוניברסיטת תל אביב, סטארטפיסטית ופעילה חברתית מוכרת מאוד בתחום הקנאביס. היא מתוארת על ידי אנשים שהכירו אותה כמי שהייתה חייכנית, נעימת הליכות, סבלנית ואינטליגנטית. עוברת מערכת יחסים רעילה. חשיבות הנושא : לאחר סקר ומחקר שערכנו {מכל קשת הגילאים} הנושא מאוד חשוב לקהל היעד כיוון שזה נושא פגיע שיכול לקרות בכל בית, רוב האנשים לא נתקלו באלימות כלפי נשים. התועלת היא שתהיה מודעות לנושא בדרכים רבות כגון: פרסומת וכתבת וידאו שנעשה בנושא כיוון שזה נוגע לכל הגילאים, השא יפה האמיתית של קהל היעד היא שהאלימות בקרב נשים תפחת, אנחנו בתור חברה צריכים לעשות יותר וכל גופי התקשורת צריכים לחשוף יותר פגיעות בנשים תפקיד: פרטי התלמיד/ה: תאריך: שביט קאפח עורכת ראשית 28.06 שנקור מיתר מנהלת מדיה ברבי ליאם מעצב גרפי טדלה ליהי מפיקת תוצרים סאסי אגם כתבת חן גורדין 15/05/24 פרטי המורה המאשר חתימה תאריך תכנית אסטרטגיה שיווקית ותקשורתית. מכיוון שקהל היעד שאנו מנסים לשכנע הוא בעיקר נשים שנמצאות במערכות יחסים רעילות ולא מודעות לכך וגם גברים רבים שידעו איך לא להתנהג כלפי בת הזוג שלהם. מהסקר שאנחנו עשינו עולה כי הנושא חשוב מאוד לרוב העונים וחלקם אפילו נתקלו באלימות בקרבתם, רוב העונים שלנו הם בני נוער בגילאים 18 - 16 שהנושא נורא נוגע בהם וחשוב להם מאוד. האתגרים שעלו מהתחקיר הם מציאת נתונים לדוגמה כמה נשים בחברה הערבית נפגעו מידי שנה, אין מספיק מידע על נשים מהחברה הערבית שנפגעו על ידי בן זוגן , מניחים כי זו חברה שיותר סגורה בתוך עצמה ופחות מדווחת. עוד קושי שעלה בנו במהלך התחקיר הוא לקרוא ולשמוע על עוד עדויות של נשים שנפגעו על ידי בני זוגן שהובילו למקרים קשיים כמו רצח, תקיפה מינית והתעללות בכל מיני דרכים כאלה ואחרות. כדי להפחית את המקרים ולעצור אותו ככל האפשר, יצרנו תוכן והעלנו אותו לרשתות החברתיות בכל מיני דרכים כלומר עשינו פרסומת בסגנון טיקטוק נגד אלימות בקרב נשים, פוסטים לרשתות בכדי לספק מידע רב לאנשים שלא בקיאים בנושא כלל ולעלות מודעות. כדי שנשיג את השינוי שאנו רוצים עשינו גם כתבת וידאו בנושא והלכנו לראיין נציגות מהרווחה באשקלון במחלקה לנשים מוכות. כתבות יומני מעקב: כותרת ראשית של הכתבה נושא הכתבה + תקציר סוג הכתבה העיתונאית: מאמר דעה, ידיעה חדשותית, כתבה סוג פורמט הכתבה: (וידאו, כתובה, פודקאסט) כתב/ת תאריך לביצוע: האלימות במגזר הערבי לא מפסיקה האלימות כלפי נשים במגזר הערבי גוברת בגלל חוסר אכיפת חוק, בעיות כלכליות ותרבותיות. נשים רבות לא מתלוננות על פחד מנקמה וחוסר אמון במערכת. הפתרון הוא הגברת המודעות, שיפור האכיפה, ופיתוח שירותי תמיכה. כתבה כתובה מיתר שנקור 3.11.24 אלימות כלכלית במשפחה: הכוח שבשליטה כלכלית והנזק הטמון בה אלימות כלכלית היא שליטה בכספים והגבלת עצמאות כלכלית של בן הזוג, דבר שמקשה על הקורבן לצאת מהקשר הפוגעני. השלכותיה ארוכות טווח, ויש חוקים שמגנים עליה. עמותות כמו "רוח כתבה כתובה ליאם ברבי 28.10.24 נשית" עוזרות לנשים להחזיר לעצמן עצמאות כלכלית. מערכת יחסים רעילה : סימני זיהוי ואזהרה מערכת יחסים רעילה כוללת שליטה, מניפולציה ואלימות. נשים שסבלו מאלימ ות מציינות את הרגע בו הבינו שעליהן לעזוב את הקשר. מערכת בריאה מבוססת על כבוד, אהבה ותמיכה. כתבה כתובה שביט קפאח 21.5.25 אלימות מינית כלפי נשים: מציאות קשה שדורשת שינוי אלימות מינית כלפי נשים היא בעיה חמורה המשפיעה על נשים בכל הגילאים. הגורמים כוללים תרבות פטריארכית, חינוך לקוי ותלות כלכלית. המאבק כולל חקיקה, חינוך ותמיכה לנפגעות, והשפעות האלימות הן פיזיו ת, נפשיות וכלכליות כתבה כתובה ליהי טדלה 23.4.25 נשים ערביות הן לא שקופות אלימות כלפי נשים ערביות נובעת מלחצים תרבותיים על הצניעות, שגורמים לאיומים ואלימות. כדי לשנות זאת, יש צורך בשינוי חברתי, אכיפת חוקים ותמיכה בנשים במצוקה. מאמר דעה כתוב שביט קפאח 27.1.25 אלימות כלכלית: כששליטה בכסף הופכת לאמצעי של פגיעה. אלימות כלכלית היא שליטה בכסף כדי להשפיע על הצד השני, והיא פוגעת בעצמאות ובאמונה העצמית. חשוב להעלות מודעות ולהתמודד עם כל סוגי האלימות, גם אם הם סמויים. מאמר דעה כתוב ליאם ברבי 11.24 28. נוהל אסת"ר: כלי חיוני למניעת אלימות בזוגיות נוהל אסת"ר מזהה תמרורי אזהרה בזוגיות, כמו חוסר פרטיות או סכנה בבית. אם יש חשש, יש לפנות למומחה לאלימות. המאמר ממליץ להרחיב את השימוש בנוהל למערכת חינוכית וקהילתית. מאמר דעה כתוב מיתר שנקור 11.24 7. הסרט היא אמרה הטור עוסק בסרט "היא אמרה" שמציג את ההתעללות המינית של הארווי ויינשטין, ומדגיש את הצורך בשינוי חברתי, אכיפה ותמיכה לנשים סובלות מאלימות. מאמר דעה כתוב אגם סאסי 5.2.25 עד כאן - למה אישה צריכה לברוח כדי שיקחו אותה ברצינות? טור דעה בהשראת הסרט "עד כאן", על מציאות האלימות כלפי נשים בישראל. הקריאה המרכזית: המדינה והחברה חייבות להפסיק להפקיר את הנפגעות, ולפעול באופן מיידי להגנה אמיתית מאמר דעה כתוב ליהי טדלה 23.12.24 אפ לתוצרים: - ליין פרסומת: מספר אייטם מה רואים מה שומעים 1 גבר מנסה לגעת באישה ללא רשותה בדירתם תאורה חשוכה אפקטים המדמים דפיקות לב 2 עובדות סטטיסטיות על רקע מספר תמונות חשוכות בנושא ומספר טלפון לעזרה אפקטים המדמים דפיקות לב 3 מיתר ברקע ירוק פונה לנשים מיתר מסבירה לצופות מהי אהבה וממליצה על ייעוץ מקצועי פודקאסט: מספר אייטם שם אייטם תוכן 1 פתיחה ליהי מקריינת ומסבירה על המקום 2 ראיון פנינה ואריאנה הצגה של המקום ושל פנינה ואריאנה 3 ראיון פנינה הסברה על המרכז והשירותים שהוא מציע 4 ראיון אריאנה הסברה על תהליך הטיפול ותוצאותיו 5 ראיון פנינה ואריאנה מספרות על נשים שהגיעו למרכז כתבת וידאו: מספר אייטם שם אייטם תוכן הערות 1 פתיחה מיתר מציגה את המקום 2 נתנאל הצגה עצמית והסברה על המקום ויזואלי 3 נתנאל איך גברים מגיעים לשם שיחה 4 נתנאל האם הוא מאמין לגברים שנמצאים שם שיחה 5 זיו הצגה עצמית והסברה על המקום ויזואל 6 זיו סיפור על הגברים+ מקרים אישיים ותחושות בעבודה ויזואל ושיחה 7 סגירה סיכום לשלב מוזיקה פגישות צוות חודשיות פרוטוקולים של מפגשי צוות משמעותיים: תאריך נוכחות מקום תוכן הפגישה 6.9.23 שביט, מיתר, אגם, ליאם וליה י בית ספר מקיף ו דרכא רונסון ישיבה על רעיון והתחלת תחקיר לפרויקט 6.6.24 מיתר, אגם, ליהי, ליאם ושביט בית ספר מקיף ו דרכא רונסון כתיבת כתבות 5.2.25 ליהי, מיתר, אגם ושביט בית ספר מקיף ו דרכא רונסון צילום ועריכת פרסומת 3.3.25 ליהי, מיתר, ליאם , אגם ו שביט בית ספר מקיף ו דרכא רונסון יצירת לוגו ופוסטים 2.4.25 ליאם, שביט ומיתר בית ספר מקיף ו דרכא רונסון הבניית האתר והעלאת תוצרים 11.3.25 ליהי ומיתר מרכז למניעת אלימות במשפחה הקלטות לפודקאסט ועריכה 7.5.25 מיתר, שביט, ליהי בית נועם מרכז טיפולי לגברים שנהגו באלימות צילומים לכתבת וידאו רפלקציית אמצע יא': שביט - עורכת ראשית התחלתי את התהליך של העבודה תוך חיפוש נושאים כעורכת , זה היה מאוד קשה ונעזרתי בחברי הצוות, שביט , מנהלת המדיה הביאה את הרעיון בעקבות נושא שלמדה בשיעור לשון, לאחר מכן החלטתי שהנושא באמת מתאים ויצאנו לדרך . עשינו תחקיר כדי לקבל יותר ידע על הנושא, סקר שוק שעזר לי להבין טוב יותר מי הקהל שלנו ומה מעניין אותו. הסקר הזה היה ממש חשוב, כי הוא נתן לי כיוון – איזה תכנים כדאי להכין, איך לעצב אותם בצורה שתמשוך את תשומת הלב, ולאיזה קהל יעד הכי נכון לפנות. אבל למרות הרצון להספיק הכול, לא תמיד זה קרה. באותה תקופה הייתה מלחמה, וזה השפיע על כולנו – גם רגשית וגם מבחינת הזמן שהיה לנו להשקיע. לא תמיד הצלחנו להתפקס, היו ימים של חוסר שגרה, לימודים שהתבטלו או התקצרו, וזה פשוט דחה חלק גדול מהעשייה. הרבה משימות שלא הספקתי להשלים , מקווה שביב' נצליח. ובכל זאת, גם בתקופה המאתגרת הזו למדתי המון – איך לעבוד בצוות, איך לתכנן ולחלק משימות בצורה מסודרת, איך לבדוק תכנים לפני שמתחילים לעבוד עליהם, ואיך להתמודד עם מצבים לא צפויים ליאם ברבי - מעצב גרפי ביא' ציפיתי ליהנות מהתהליך היצירתי ולעבוד בשיתוף פעולה עם חברים מהקבוצה , אך לצערי לא תמיד היה פשוט בתהליך בשל ויכוחים פנימיים, שזה דבר שצריך לשפר, שכל חבר קבוצה יגיע בזמן ויעשה את עבודתו. התאמתי את העיצוב לקהל היעד. הרגשתי שאני משתפר עם כל משימה ועיצוב שעשיתי. החלק שהיה לי יותר קשה הוא הכתיבה – במיוחד כתיבת תחקירים. זה דרש ממני להתאמץ יותר, להתעמק, ולמצוא דרכים להסביר רעיונות בצורה מילולית, וזה לא תמיד בא לי בקלות. החלק שהיה לי יותר קשה הוא הכתיבה – במיוחד כתיבת תחקירים. זה דרש ממני להתאמץ יותר, להתעמק, ולמצוא דרכים להסביר רעיונות בצורה מילולית, וזה לא תמיד בא לי בקלות. למדתי לא לוותר גם כשקשה, להבין שאפשר להשתפר עם תרגול, ובעיקר לשלב בין החוזקות שלי (כמו עיצוב) על המקומות שדורשים ממני יותר מאמץ (כמו כתיבה). ברמה אישית, אני לוקח מהשנה הזו את הביטחון לפתח את היכולות הגרפיות שלי, ויחד עם זה – לא לפחד מאתגרים. ברמה הקבוצתית, הבנתי כמה שיתוף פעולה חשוב, עזרה הדדית, וחלוקת תפקידים לפי חוזקות של כל אחד. להמשך, אני רוצה להעמיק בעיצוב, לעבוד על עיצוב האתר ופוסטים נוספים, ולשפר בהדרגה גם את הכתיבה שלי למשל בטור דיעה. ליהי טדלה - מפיקה בחרתי בתפקיד המפיקה כי אני טובה בארגון, תיאום ועמידה בזמנים. רציתי לקחת אחריות על ניהול הפרויקט ולוודא שהכול מתקדם לפי התכנית. הנושא של נשים מוכות חשוב לי מאוד, וידעתי שהתפקיד הזה יאפשר לי להשפיע על איך שהוא יוצג בצורה הכי מדויקת ורגישה. ציפיתי שהעבודה תתקדם בצורה מסודרת, שכל אחד בקבוצה יעמוד במשימות, ושהפרויקט ייצא בדיוק כמו שתכננו. נתקלנו בקשיים – בעיקר בעמידה בזמנים ובתיאום מול גורמים חיצוניים. לפעמים דברים התעכבו או השתנו תוך כדי תנועה. הבנתי שתפקידי לא רק לנהל, אלא גם לדעת לגשר ולכוון את הצוות כשדברים לא עובדים כמו שתוכנן. כמו כן הייתה מלחמה ובעקבותיה לא היינו בבית ספר תקופה די ארוכה מה שגורם לעיכובים רבים. גם לי היה קושי אישי בהתחלה להבין בכלל מה דורש תפקיד המפיקה וגם תוך כדי להכין כתבה או להעביר סקר שוק לקהל רב ולחכות כל פעם שיענו. למדתי שצריך לתכנן אבל גם לדעת להתגמש. לא כל עיכוב הוא כישלון – לפעמים דווקא מהשינויים צומחות תוצאות טובות יותר. הבנתי את החשיבות של תקשורת ברורה בתוך הקבוצה, ושכדאי להיערך מראש גם לאפשרות שהדברים לא ילכו בדיוק לפי התכנית. בשנה הבאה אני מתכוונת לתכנן טוב יותר, לשמור על תקשורת פתוחה עם הצוות, ולהיות פתוחה לשינויים – מתוך הבנה שזה חלק טבעי בתהליך יצירתי, וללמוד יותר על כתיבת כתבות וטורי דעה בצורה יותר טובה , לדעת איך לנמק את הדעה שלי בצורה עיתונאית מיתר שנקור - מנהלת מדיה דיגיטלית בחרתי דווקא בתפקיד של מנהלת מדיה דיגיטלית כי ידעתי שזה משהו שאני טובה בו , התייעצתי גם עם המורה והיא אמרה לי שזה כן יכול להתאים לי . תמיד התחברתי לרשתות , לכתיבה ,לעיצוב ולחשיבה קצת שונה מחוץ לקופסה . הרגשתי שזה המקום שאני יכולה הכי לתרום בו לתת לנושא החשוב הזה את החשיפה שמגיעה לו . למדתי איך להעביר מסר בצורה ברורה , איך להשתמש ברשתות החברתיות כדי למשוך תשומת לב , ואיך לגרום לאנשים לעצור ולחשוב . זה היה ממש לא כמו כל פרויקט רגיל הרגשתי שיש לזה משמעות אמיתית .העבודה עם הצוות הייתה חוויה טובה כל אחד עזר לשני והרגשתי כחלק מצוות פעיל . זה נתן לי הזדמנות לשלב בין היכולות שלי לבין נושא שקרוב ללב . למדתי המון גם על עצמי , גם על העבודה עם האנשים , וגם על הכוח שיש לתקשורת שמשתמשים בה נכון . במהלך העבודה על האתר היו לא מעט קשיים אחד הדברים שהכי הרגשנו זה את הלחץ של הזמן לפעמים היו לנו הרבה משימות ולא תמיד הספקנו הכול כמו שרצינו . היינו צריכים לתאם בינינו , לחלק תפקידים מרחוק בגלל שרוב הלמידה הייתה בזום , לדאוג שכל דבר יהיה מוכן בזמן וזה לא תמיד הלך כמו שרצינו לנהל את הזמן שלנו , בנוסף נתקלנו גם בקושי למצוא מידע אמין ואנשים שמוכנים לשתף . בין אם זה נשים שעברו את האלימןת או הגברים שגרמו לה רובם לר רצו להיחשף , לא בצילום ולא בעדות כתובה . בגלל שזה נושא מאוד אישי וטעון , זה גם הקשה עלינו לבנות כתבות אמיתיות ומרגשות מתוך סיפורים אישיים או להכין תחקירים ממקור ראשוני בכיתה יב' אני מצפה לסיים אחרי שאני לומדת משהו חדש על הנושא, ובכלל מצפה שיהיה שיתוף פעולה משאר חברי הצוות ושהלמידה תהיה יותר מעמיקה באופן פרונטלי. אגם סאסי - כתבת במהלך כיתה יא', כחלק מהתהליך שעברנו, עשינו סקרים כדי להבין טוב יותר את קהל היעד שלנו לכתבות בהמשך הפרויקט. אחד האתגרים המשמעותיים היה הזמן – היינו תחת לחצים בגלל אילוצים חיצוניים, ובמיוחד במהלך תקופה של מלחמה, שגרמה לנו להתמודד עם קשיים נוספים. למרות כל זה, הצלחנו לעבוד יחד כקבוצה ולהתמודד עם האתגרים. כל אחד תרם מניסיונו, והצלחנו למצוא דרכים יצירתיות לנצל את הזמן המוגבל בצורה היעילה ביותר. עבודה עם סקרים היתה צעד חשוב, כי היא נתנה לנו כלים חשובים להבנת הצרכים וההעדפות של קהל היעד שלנו, מה שהשפיע על הדרך בה יצרנו את התכנים בהמשך. החלק הזה בתהליך היה מלמד מאוד, גם מבחינת תכנון ואסטרטגיה וגם מבחינת היכולת שלנו לעבוד בתנאים לא אידיאליים ובכללי לבנות משהו חדש, לא ידעתי איך בכלל בונים סקר ואיך רואים את תוצאותיו . למדנו איך להתמודד עם עיכובים ולדאוג להשלים משימות בהצלחה, תוך שמירה על איכות התוצרים. היו הרבה רגעים של תחושת תסכול כשהדברים לא הלכו כמתוכנן, אבל בסופו של דבר למדנו להתמודד עם הלחץ ולהבין שאין ברירה וחייב להכין תחקירים יחד כי ללא תוצר אחד כל תוצר עתידי עלול להפגע. רפלקציית סיכום קבוצתית: במהלך השנתיים האחרונות עבדנו כצוות מגובש, כאשר לכל אחד מאיתנו היה תפקיד ברור ומשמעותי בתהליך. כל אחד הביא איתו את החוזקות האישיות שלו בין אם זה בכתיבה, עריכה, עיצוב, מדיה או הפקה – וביחד הצלחנו לשלב את היכולות שלנו לכדי עבודה שלמה ואיכותית. לא עבדנו לבד כל הדרך התייעצנו, שיתפנו ברעיונות. נתנו אחד לשני הערות, הצעות ושיפורים דיברנו בצורה פתוחה וכנה על מה עובד טוב ומה אפשר לשפר. ניסינו תמיד לשמור על אווירה נעימה ותומכת, גם כשצריך היה להעביר ביקורת וכן היה צריך להעביר ביקורת. כל החלטה התקבלה בשיח משותף, מתוך הבנה שאנחנו פועלים למען מטרה אחת משותפת. העבודה בצוות דרשה מאיתנו לא רק מקצועיות, אלא גם גמישות, תקשורת פתוחה, ויכולת להתאים את עצמנו זה לזה. למדנו איך לשלב דעות שונות, איך לחלק את המשימות בצורה הוגנת. דווקא הרגעים המאתגרים חיזקו אותנו בין אם זה בלחץ של זמנים, או כשמשהו לא הלך לפי התוכנית ידענו לעצור, לחשוב ביחד, ולמצוא פתרונות. בסופו של דבר, הצלחנו להוציא לפועל תוצרים יפים בזכות שיתוף הפעולה שלנו. כל אחד מאיתנו הרוויח לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם אישית למדנו לעבוד בצוות אמיתי, כזה שמקשיב, תומך ומאמין בכוח של עשייה משותפת. למושגים מתחום התקשורת: שלנו חיבור ה מיתר: תיאוריית סדר היום - במהלך העבודה נחשפנו לדברים שלצערנו לא תמיד מופיעים בסדר היום כמו הנושא עצמו באופן כללי של אלימות במשפחה או התנהגות תוקפנית כלפי נשים, הנושא לא מדובר לא בסדר היום הציבורי, לא בפוליטי ולא בתקשורתי וחבל, מעצם העובדה הזו צמחה העבודה שלנו. ראינו למשל שכל הנושא של נשים מהמגזר הערבי זה נושא שלא סוקר הרבה בחדשות או ברשתות וכן הסטטיסטיקה במגזר מאוד גבוהה, כמו כן גם להראות עוד צד של השיקום של הגברים המכים של מה עושים איתם, זה משהו שלא משוחחים עליו בציבור או בתקשורת ולכן גם בחרנו לעשות כתבה על כך או על מה עובר על אותן נשים וכל התהליך שהן עוברות מול הרווחה. שביט: המושג אותו בחרתי הוא חופש הביטוי - זכות יסוד בחברה דמוקרטית . באמצעות חופש הביטוי שלנו כעיתונאים חוקרים ומשפיעים יכולנו לכתוב טורי דעה ולהביע את מה שאנחנו חושבים בנושא ואפילו להסיק מסקנות בתחום ולעודד שיח ברשתות , כמובן תוך ביסוס על עובדות כפי שלמדנו. ליאם: המושג אותו בחרתי הוא מדיה דיגיטלית - כינוי לאמצעי התקשורת שהופיעו עם כניסת האינטרנט והחידושים של התקשורת בשונה מהתקשורת המסורתית. במקרה שלנו כל העבודה נעשית במדיה הדיגיטלית, עצם זה שהקמנו אתר בוויקס והכל מופיע בו ולא בעיתון פיזי זה קשור למדיה הדיגיטלית. ליהי: המושג אותו בחרתי הוא ילידים דיגיטליים - זהו מושג מתוך הזירה של השפה הדיגיטלית בו מדובר על , אנשים שנולדו למצב שבו חלק ניכר מהתקשורת הבין - אישית הוא מתווך - מחשב , זאת אומרת דיגיטלי, ממוחשב זה יכול להיות בטלפון הנייד או בכל חדשנות טכנולוגית אחרת. המושג הזה בא לידי ביטוי בפרויקט שלנו מכיוון שכולו דיגיטלי, ובמיוחד רואים זאת בערוצים הדיגיטליים שיצרנו, בטיקטוק ובאינסטגרם. גם אנחנו בעצמנו ילידים דיגיטליים ועשינו דברים רבים בדרך הפלטפורמות הדיגיטליות אפילו "מפגשים" קטנים שיצרנו בשיחות ווטסאפ קבוצתיות. באופן כללי גם עריכת תוצרי הפרויקט נעשו באופן דיגיטלי החל מתוכנת אדובי פרימייר, קאנבה, אודסיטי ועוד. רפלקציות אישיות: עורכת ראשית - שביט קאפח בתפקידי כעורכת ראשית, הייתי אחראית לוודא שהכול מתקדם כמו שצריך, ושכל שלב בפרויקט מתבצע בזמן. כדי לנהל את העבודה, השתמשתי ביומן ובקובץ אקסל כדי לעקוב אחרי לו״ז ולעדכן את הצוות בכל פעם שמשהו השתנה או התעדכן. כל פגישה ותיאום תועדו ביומן, ושמרתי על סדר כדי שכולנו נוכל לדעת בדיוק מה קורה בכל רגע. במהלך העבודה על המגזין, שהיה חלק מהפרויקט של מגמת התקשורת בבית הספר, נפגשנו באופן קבוע עם כל חברי הצוות. עבדנו יחד על בניית האתר, פיתוח רעיונות לתכנים, ויצרנו פודקאסט, כתבות שטח וסרטוני פרסומת. כל המפגשים התקיימו באווירה שיתופית, ככה שכולנו הרגשנו חופשיים להביע רעיונות ולהציע פתרונות יצירתיים. כל חבר צוות קיבל תפקיד ברור, והמפגשים עזרו לנו להתארגן, לקבוע תכנית עבודה ולגבש את הדרך שבה נעבוד יחד. בנוסף, קיימנו ישיבות מערכת שבועיות שבהן סקרנו את כל תחומי העבודה – תוכן, צילום, עריכה, שיווק ועוד – ובאמצעות קבוצת וואטסאפ שמרנו על קשר רציף. גם כשלא הצלחנו להיפגש פנים אל פנים, שוחחנו בהודעות ובשיחות וידאו, מה ששמר על הארגון ויעילות העבודה. יחד עם המורה המלווה, עברתי על הכתבות, טורי הדעה של חברי הצוות ותיקונים נוספים, כמו כן עברתי על החומרים שהגיעו מהמפיקה ערכתי את כתבת הפודקאסט. הישיבות היו חשובים גם בשביל לפתור בעיות שעלו תוך כדי עבודה וגם כדי לעבור על התכנים שכבר יצאו ולבצע תיקונים ושיפורים. בשלב מאוחר יותר, עברנו לעבודה בשטח – יצאנו להפקות אמיתיות, כמו הפקת פודקאסט, כתבות שטח וסרטוני פרסומת. כל אחד מהפרויקטים האלו דרש הרבה תיאום, עמידה בזמנים ויכולת לעבוד בצורה מאוד מסודרת. זה דרש הרבה שיתוף פעולה, תקשורת ויכולת לעבוד תחת לחץ, שזו אחת מהמיומנויות הכי חשובות שלמדתי. כחלק ממגמת התקשורת, היה חשוב לא רק להוציא תוצרים איכותיים, אלא גם להבין את כל התהליך – איך אנחנו בונים את הרעיון, עושים תחקיר, ומפיקים תכנים בצורה מקצועית, תוך שמירה על כללי אתיקה עיתונאית. ווידאתי שהצוות עומד בזמנים, שכל תוכן עובר ביקורת הקפדתי לשלב דעות מגוונות בכתבות, כדי שיתנו תמונה מלאה של הנושא, ושנשמור על עניין עיתונאי ועל רלוונטיות אקטואלית. הפרויקט הזה היה חוויה מאוד משמעותית. זה לא רק לימד אותנו איך להפיק מגזין דיגיטלי, אלא גם איך לעבוד יחד כצוות, איך להתמודד עם אתגרים ולשמור על מקצועיות תחת לחץ. למדתי המון על איך להתנהל בתחום התקשורת, וזה נתן לי הרבה כלים להמשך הדרך. עם זאת, כמובן שיש דברים שיכולים להשתפר. למשל, צריך לחלק את המשימות בצורה יותר חכמה כדי למנוע עומס ברגע האחרון, ולהקפיד על אחידות בסגנון ובצורת ההגשה של כל התוצרים שלנו כדי שהמגזין ייראה מקצועי ומסודר. את המודעות לנושא ולסייע בשינוי חברתי. חיבור אישי לנושא: התחברתי ישר לנושא ואני גם בחרתי אותו, הנושא של אלימות כלפי נשים קרוב לליבי כי אני מאמינה שכל אישה זכאית לחיות ללא פחד ואלימות. חשוב לי להעלות מודעות. חוזקה: אחראית חולשות: התייאשתי מהר, היה לי קשה לשלב את העבודה עם החיים האישיים. לבסוף התגברתי על כך כי אני מחזיקה קבוצה שלמה. נקודת מבט כאשת תקשורת: אני לא חושבת שאעסוק בעתיד בזה .התקשורת זה לא נושא שמעניין אותי אבל כן חשוב לעסוק בתחום התקשורת והאקטואליה כי יש מקרים ששווה לבדוק במדינה שלנו. במהלך יב' - ל קחתי חלק בפרויקט מאוד חשוב ומרגש – בניית אתר על נשים שעברו אלימות במשפחה. בתור העורכת, הייתי אחראית לדאוג שכל הטקסטים, הכתבות, הכותרות והתיאורים יהיו ברורים, מדויקים, וגם מעבירים את המסר כמו שצריך. זה לא רק לבדוק טעויות כתיב – אלא ממש לחשוב איך לנסח דברים בצורה רגישה, אמיתית ומכבדת. רציתי שכל מי שיקרא ירגיש את הכאב, את הכוח, ואת החשיבות של מה שאנחנו מנסות להעביר היה לי חשוב שהשפה תהיה לא כבדה מדי, אבל גם לא שטחית. לא להגזים, לא להקטין – פשוט לכתוב בגובה העיניים, בצורה שאנשים יבינו ויתחברו. לפעמים הייתי צריכה לערוך טקסטים של אחרות, ולפעמים של עצמי – ותמיד ניסיתי לעשות את זה בעדינות, מתוך הבנה שכל מילה משפיעה השנה הייתה מאתגרת. חלק מהדברים היינו אמור ים לעשות כבר בי”א ולא הספקנו, אז הרבה נפל עלינו השנה. עם כל מה שקרה בארץ, ועם כל הלחצים והחיים מסביב – זה לא תמיד היה פשוט. אבל זה גם גרם לי להבין כמה אני מסוגלת – איך אני מתמודדת עם לחץ, איך אני מסדרת לעצמי את הזמן, ואיך אני מצליחה לשמור על רמה גבוהה גם כשקשה עבדנו כצוות, וכל הזמן היינו בתקשורת אחת עם השנייה – שיתפנו, התייעצנו בווטסאפ , והיה חשוב לי שהעריכה שלי ומה שאני דורשת מחבריי הצוות תעזור, לא תוריד. הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול, שיש לו משמעות אמיתית ואולי אפילו לשנות משהו כתבת - אגם סאסי בתור כותבת במסגרת תיק ההפקה במגמת תקשורת, תפקידי המרכזי היה לע רוך את התוכן הכתוב של הפרויקט ברמה עיתונאית. במהלך העבודה על תיק ההפקה, הייתי אחראית על ניסוח כתבות, עריכתן הלשונית, בניית כותרות מדויקות ומשכנעות, והקפדה על מבנה עיתונאי תקני: כותרת ראשית, כותרת משנה, פתיח מסקרן, גוף כתבה ברור ומעמיק, וסיכום שחותם את הטקסט בצורה מעניינת. הכתיבה שלי דרשה חשיבה יצירתית, יכולת לנתח תכנים באופן ביקורתי. הקפדתי להצליב מידע, לבדוק עובדות, ולעבוד באופן צמוד עם שאר חברי הצוות במיוחד עם העורכת הראשית. בנוסף לכתיבת הטקסטים, סייעתי לשאר חברי הצוות. העבודה ככתבת הייתה עבו רי מלמדת ו דרשה ממני אחריות אישית, התמדה, הקשבה ויכולת עבודה בצוות. דרכה פיתחתי קצת את כישורי הכתיבה שלי. השנה הזאת הייתה בשבילי לגמרי תהליך של גדילה. בתור כתבת בפרויקט, הרגשתי שאני ממש לוקחת את כל מה שלמדתי במגמה והופכת את זה למשהו אמיתי. למדתי איך לקחת רעיון, להפוך אותו לנושא לכתבה, לעשות עליו תחקיר, ולכתוב אותו בצורה שגם תהיה מעניינת וגם תעביר מסר. זה לא תמיד היה קל – לפעמים היה לחץ של זמן, לפעמים לא התחברתי לנושא, אבל בסוף תמיד מצאתי את הדרך להביא