אמת ואמונה מלוקט מפי סופרים וספרים ע"י החסיד ר' ישראל יעקב בן החסיד ר' מרדכי ארטן ז"ל עם הוספות וליקוטים, בהם מכת"י הנדפסים כעת לראשונה מתורתם של רבותינו הק' ממשיכי דרכו בקודש תלמידיו ונכדיו ע"י שמחה מורגנשטרן בהרה"ח ר' ארי' מנחם ז"ל נכד רבינו הקדוש מקאצק זי"ע בני ברק מקאצק זצלל"ה מנחם מענדיל הרה"ק רבי דברי תורה מאדוננו מורינו ורבינו, איש האלקים, רוח אפינו משיח ה' מקור הבינה ועמק הדעת, אלוף הגאונים וקודש הקדשים מאורן של ישראל, כמלאך אלקים צבאות הוא קדוש ונורא שמו, מרנא ורבנא נפתלי מרדכי מורגנשטרן ירושלים 7 אריאל © כל הזכויות שמורות היות שמושקע במהדורה חדשה ומפוארת זו הון רב ויגיעה רבה, הן בליקוט ועריכה של מאמרים נוספים מרבינו הקד', מתלמידיו וממשיכי דרכו בקודש, והן בכתיבת מקורות, תרגומים וכו', לכן עפ"י דין תורה ולהבדיל עפ"י הזכויות בכל המדינות, אנו אוסרים בכל תוקף כל הדפסה צילום והעתקה, כולל העתקה חלקית מספר זה, וכן אין לתרגם או לאכסן במחשב או לקלוט בכל דרך שהיא כל חלק שהוא מהספר, וכן אין לעשות כל שימוש מסחרי בחומר הנדפס, במקורות ובכל ההוספות, ללא הסכמה מפורשת בכתב מהמו"ל. ואין הספר נמכר אלא על מנת שלא יעשה בו שימוש שלא כדין, ושארית ישראל לא יעשו עוולה. מהדורה שניה שנת תשפ"ב לפ"ק נדפס בארץ ישראל על נייר חו"ל שאין בו חשש חילול שבת דפוס בסיס עימוד והדפסה: הספר היה למראה עיני כ"ק אדמו"ר (שליט"א) [האמרי אמת זצללה"ה מגור] בירושלים, והגיהו בעצם כת"י קדשו, ואמר: 'לפעלי טבא יישר' מכתב כ"ק אדמו"ר הלב שמחה זצללה"ה, בשם כ"ק אדמו"ר האמרי אמת זצללה"ה: ב"ה ה' דחנוכה עיה"ק ירושלים תוב"ב אהובי ידידי יקירי מוה"ר ישראל'קי שי' לאוי"ט השגתי מכתבך וע"ד שאלתך אם להדפיס עתה את הליקוטים או לאחר המלחמה דעת אאמו"ר שליט"א להדפיסם עכשיו והסכמה על דברי קדשו של רבינו זצ"ל מקאצק מן המותר ולעת קשה כזאת יגן עלינו זכותו הק' לכל אחב"י בכל מקומות מושבותם ידידך דוש"ט בלונ"ח שמחה בונם תוכן העניינים 7 . . . . . . . . . . . . דברי פתיחה מרבי ישראל ארטן 8 . . . . . . . . . . . . . . זכרון בספר, רבי מוטל מיירנץ 10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בשערי 'אמת ואמונה' 14 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתח דבר חומש בראשית ג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בראשית ט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נח י . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לך לך יג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וירא יט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חיי שרה כב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תולדות כד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ויצא כח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וישלח כט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וישב לח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מקץ מ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ויגש מד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ויחי חומש שמות מז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שמות נ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וארא נא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בא נה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בשלח נז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יתרו סט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . משפטים עו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תרומה פ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תצוה פ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כי תשא פד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ויקהל פה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פקודי חומש ויקרא פו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ויקרא פח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צו צא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שמיני צד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תזריע צה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אחרי מות צו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קדושים ק . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אמור קב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בהר קג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בחוקותי חומש במדבר קה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . במדבר קו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בהעלותך קיא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלח קיג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קרח קטו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חוקת קיז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בלק קכג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פינחס קכו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מטות קכט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מסעי חומש דברים קל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ואתחנן קלו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עקב קמא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ראה קמד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שופטים קמז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כי תצא קנ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כי תבוא קנא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נצבים קנג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וילך קנג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . האזינו נביאים כתובים קנז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלכים קנז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ישעיה קס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ירמיה קס . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הושע קסא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יונה קסב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תהלים קעו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . משלי קפא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . איוב קפא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שיר השירים קפב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רות קפג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קהלת קפד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נחמיה תלמוד בבלי קפז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ברכות קצג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שבת קצו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עירובין קצז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פסחים קצח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ראש השנה קצט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יומא רא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סוכה רד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תענית רה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מגילה רז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חגיגה רט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כתובות רי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נדרים ריא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גיטין ריא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קידושין ריג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בבא קמא ריג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בבא מציעא רטו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בבא בתרא רטז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סנהדרין ריח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מכות ריח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שבועות ריט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עבודה זרה רכא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרקי אבות רכז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנא דבי אליהו רכח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רמב"ם מועדים רלג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הליכות החג רלד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שבת רמ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תעניות ציבור רמ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אלול רמא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ראש השנה רמו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יום הכיפורים רנא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סוכות רנג . . . . . . . . . . . . . . . . שמיני עצרת ושמחת תורה רנו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חנוכה רנט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פורים רסג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פסח רסח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שבועות רסט . . . . . . . . . . . . . . . תשעת הימים ותשעה באב דרכי עבודת ה' רעג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אהבת ישראל עדר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אכילה עדר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אמונה רעח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אמת רפא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גלות וגאולה רפה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דירת האדם רפה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הכנה רפח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הכנסת אורחים רפח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הצנע לכת רפח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . זריזות רפט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חסידות רצג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יגיעה רצד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ימי הנעורים והזקנה רצו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יצר הרע רצט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יראת שמים שג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מחלוקת דש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מידות שו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלבושים שו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . משל ונמשל שי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נישואין שיב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עבודת השם שכג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ענוה וכבוד שכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פרנסה שלא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צדיקים שלו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קדושה שמג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שמחה שדמ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תורה - בדרכי הלימוד שמז . . . . . . . . . . . . . תורה - טהרה והכנה לתורה שמט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תורה - יגיעת התורה שנג . . . . . . . . . . . תורה - פנימיות וקדושת התורה שנח . . . . . . . . . . . . . . תורה - זוכה לדברים הרבה שסב . . . . . . . . . . . . . תורה - הליכה בדרך התורה שסד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תפילה שעא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תשובה טובים מאורות שעט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ימי חורפו שפ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בדרכי החסידות שפד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ביתו נאוה קודש שפח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החתונה באוסטילא שצ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שנות ההנהגה שצו . . . . . . . . . . . . . . . . . . כתר תורה - דרך לימודו שצז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כתר תורה - גאונותו שצט . . . . . . . . . כתר תורה - למעלה מדרך אנוש ת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קדושתו תג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מורא רבך כמורא שמים תו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אמת מארץ תצמח תז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אמונת צדיקים תח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בסוד שיחו תיב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . וחיי עולם נטע תטז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ותגזר אומר ויקם תכג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גבהו דרכי מדרכיכם תכד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לזיכרון טוב [קוויטלעך] תכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עצתו אמונה תכו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צופה ומביט מפעלות צדיקים שבחי צדיקים תלג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מעלת הנביאים תלג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי משה אלשיך תלג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . המהר"ל מפראג תלד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הפני יהושע תלד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הקרבן נתנאל תלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הפרי מגדים תלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרבי ר' זושא מאניפולי רבותיו תלו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרבי מלובלין תלו . . . . . . . . . . . . . . . . היהודי הקדוש מפרשיסחא תלז . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרבי ר' בונם מפרשיסחא צדיקי דורו תמ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי יצחק מוורקא תמב . . . . . . . . . . . . . . . רבי שלמה ליב מלענטשנא תמג . . . . . . . . . . . . . . . . רבי אברהם מטשעכאנאוו תמג . . . . . . . . . . . . . . . . רבי יעקב אריה מראדזמין תמה . . . . . . . . . . . . . התפארת שלמה מראדומסק תמה . . . . . . . . . . . . . . . רבי ישכר בער מראדושיץ מתלמידיו תמו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החידושי הרי"מ מגור תמח . . . . . . . רבי אברהם מרדכי בן החי' הרי"מ תנא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . השפת אמת מגור תנב . . . . . . . . . . . . . . . רבי חנוך העניך מאלכסנדר תנב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . האבני נזר מסוכטשוב תנג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי אברהם מפוריסוב תנד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי אליהו מוויסקיט תנד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי אלעזר מפולטוסק תנה . . . . . . . . . . רבי ברוך מטשיזווע [מסטוטשין] תנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי דוד צבי מניישטאדט תנו . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי זאב וואלף מסטריקוב תנח . . . . . . . . . . . . . . . רבי יחיאל מאיר מגאסטנין תסא . . . . . . . . . . . . . . . . רבי מנחם מענדיל מוורקא תסא . . . . . . . . . . . . . . . . רבי צבי הירש מפארצובה תסא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי זאב נחום מביאלא תסב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי ליפמאן דוד שובקס תסב . . . . . . . . . . . . . . . רבי מתתיהו קורנר מקוסוב תסג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי אהרן מזאוויכאסט תסג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי בן ציון אוסטרובער תסד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי זעליג משרענצק תסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי משה מליטומירסק תסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי משה'לי מראזוודוב תסה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רבי נטע נח מוישיגראד תסו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כותלי בית המדרש זרעו בקודש לברכה תעא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרה"ק ר' דוד תעב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרה"ק בעל האבני נזר תעז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרה"ק ר' בנימין תעט . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרה"ק ר' משה ירוחם תפה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אשכבתיה דרבי תצז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מכתבי קודש תקה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ציוני הקודש תקיז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כצאת השמש בגבורתו תקסא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מפתחות דברי פתיחה מהחסיד ר' ישראל'קי ארטן ז"ל למהדורה הראשונה, בשנת ע'י'ר' ו'ק'ד'י'ש' נחית מן שמיא ב"ה המחברים, ספר בלי הקדמה כגוף בלי נשמה, זה הפתגם מונח על אמרו ספרים שצריכין להקדים להם תוכן ענייניהם ולהפיח בהם נשמת חיים, ומבלי הקדמות יראו הדברים הפשוטים ממש כגופניים, לא כן הספר התורה הזה. כל הדיבורים אשר יצאו כגחלי אש מפה קדוש רבינו זצלה"ה מקאצק, וע"י תלמידיו הקדושים אחר כך בספר נכתבים, רואה האדם העמקות הגדולה והפנימיות בלי לבושים רק בתנאי שיהיה מן המבקשים דרך האמת לאמתו מבלי להונות את עצמו, כמו שאמרו לא תונו איש את אמיתו באלף. לא ככל ההקדמות הקדמה זו, כל הקדמות מבארות את כוונת המחברים, ולכן והקדמה לאלו הדיבורים המה המעשים אשר יעשה האדם וחי בהם, וכמו שדרך ארץ המה הז' מדות נקרא בשם הקדמה לתורה כי מי שאינו בדרך ארץ אינו בתורה, כן כל מי שרוצה להבין המאמרים האלו צריך להיות לא רק אומר אלא גם כן עושה, שמעשיו יוכיחו על מחשבתו. כי כבר נדפסו הרבה ספרים ובהם מפוזרים ומפורדים דברי רבינו ואם זצלה"ה בתוך שאר דברי קדושים, אמרתי ללקט כל אמרים מפי סופרים וספרים את אשר נדפסו כבר ואת אשר נודעו מפי הזקנים אשר ילדותם לא ביישה זקנותם וקיבצתים כעמיר גורנה, יתלכדו ולא יתפרדו, אחת לאחת למצוא חשבון יותר מתשע מאות כדי שלא נאבד מרגניתא טבא כזו ושלא תשכח מפי זרענו את רוממות דרכי רבינו זצלה"ה אשר רק האמת לאמתו היתה נר לרגליו. הדברים אשר אנכי נותן לפניכם המה המעט מזעיר אולי אחד מני ואלה אלף מהחידושים בתורה שבכתב ושבע"פ אשר יצאו מפי קדשו של רבינו זצ"ל בקדושה ובטהרה, ונאבדו מאתנו מחמת שרבינו לא כתב כלל, או ששרף הכתבים והתלמידים הקדושים לא כתבו גם כן על המגילות רק על לוח לבם, ולכן אפס קצהו תראו פה ולא כולו ומן הפרט נדון על הכלל. כי היאומן כי יסופר אשר גאון וקדוש כמוהו אשר נמלאו שנותיו כמספר שנות ימיך א'מ'ל'א' וכל עסקו היה רק בתורה ובהנהגת עדה קדושה אשר כמעט רובם ככולם הי' ראויים להיות עיני העדה ומהם אשר הנהיגו אחר פטירתו רבבות אלפים מישראל, לא דבר רק אלה הדברים הנחקקים פה בספר. אך הכל נאבד מאתנו וחבל על דאבדין ולא משתכחין. יצאתי ידי חובת הקדמה. ובזה 7 זכרון בספר הגל הזה ועדה המצבה להאי גברא רבא יקירא, שריד לדור דעה עד מיירנץ (ר' מרדכי ב"ר צבי הירש) החסיד הישיש רבי מוטל וממעתיקי השמועה, שזכה לתהות על קנקנם של חסידי קמאי שהתגדלו על ברכיהם זכרונו לברכה, של אריות שבחבורת קאצק וניאותו לאורם, תוך שהוא מתאבק בעפר רגליהם ומתבשם מיינם המשומר כטופח על מנת להטפיח במילי דחסידותא, ואשר בהגות לבו תבונות ובעצתו אמונה, תרם תרומה בלתי מסולאה ליצירת מופת מבורכת זו. סגולה היה רבי מוטל ז"ל, בגישתו השקולה והמדודה לכל נושא, מיחידי ובפלס המאזניים הנדיר בו ניחן, באמצעותו השכיל להכריע בעניינים שונים וכבדי משקל שהובאו לפתחו. זהירות זו בהקה בו שבעתיים, בשנותיו האחרונות בהן עסק בספר שלפנינו, בחרדתו העצומה לכל אות ותג המיוחסים לרבינו הקדוש מקאצק זי"ע. , (דברים יא, כב) שבלט באישיותו אולי יותר מכל, היה "ולדבקה בו" הדבר "וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום (ספרי עקב פ' מט) וכאשר פירשו חז"ל ולהדבק בו, והלא כבר נאמר 'כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא' וכו', אלא הדבק בחכמים ובתלמידיהם". ניתן לומר כי קיים זאת בכל לבבו, נפשו ומאודו, משחר נעוריו עת נתגדל לאור דמותו רבת ההוד של כ"ק מרן רבינו האמרי אמת זי"ע ועד ליומו האחרון. רבות היה אומר כי עלינו לזכור, כי כל הגה שיצא מפיו של רבינו פעמים הקדוש יש בו עומק בתוך עומק. "הקאצקער רבי היה קאצקער רבי, חושבים שניתן להבין את אמרותיו בשכל של בעלי בתים, אולם זה בלתי אפשרי, דבריו הם הרבה מעבר להשגתם"... 'חשבה לטובה' הובא כי בעת שהיה הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר בספר זי"ע בטאמשוב אצל רבינו, שאל לו חסיד אחד מדוע רבינו מדבר לשונו בהסתר, והשיב לו, כי אם ידבר באתגליא אינם צריכין להעמיק בדברי רבינו כלל, ולא ישאר כלום, "לא כן אם ידבר בהסתר שצריכין להעמיק ומשום זה נשאר בזכרון" . רבי מוטל היה רגיל לומר, כי מילים אחדות מדברי רבינו, טומנות (עי"ש ערך שבת) בחובן עולם מלא. היה חוזר הרבה על דברי החסיד הנודע רבי יעקב יצחק קארו ז"ל כן מוולאצלאוועק ב"קאצקער קוויטל", הוא הקוויטל המפורסם שהגיש לפני כ"ק מרן האמרי אמת זי"ע בעת שהתחיל להנהיג את עדתו, בו כתב בין היתר בשם 8 רבינו הקדוש מקאצק ז"ל "כי כל איש הלומד זוהר ואין לו התפשטות הגשמיות אינו יודע תיבה אחת וכל מי שאומר שהוא יודע מוטעה". ומוסיף היה רבי מוטל, שהוא הדין לספרי חסידות העמוקים מני עומק, שיש להתייחס אליהם כפתגמין קדישין אשר משלחן גבוה קא זכינן להו, ועלינו להכיר כי ידינו ודעתנו קצרה מהשיגם כפשוטם. לא היתה נוחה דעתו מאותם מחברים שהאריכו לבאר את דברי מאוד רבינו, בהם גם כאלו שלא שתו מבארה של קאצק ולא התגדלו על דרכה, אשר לרוב סילפו את כוונת דברי קדשו של רבינו וטעו בהבנתם. בהקשר הזה, מן הראוי להזכיר את דברי רבינו החריפים שהובאו על ידי נכדו הרה"ק בעל ה'שם "שיש קליפה המושכת את האדם לשכל (פר' תצוה זכור תרע"ב) משמואל' זי"ע בספרו עקום בתורה וצריכין להשמר מזה". דומים וחריפים כותב גם נכד רבינו הרה"ק רבי ישראל מפילוב זי"ע דברים , כשמספר על מה שדיבר עמו הרה"ק (בספר שארית ישראל עמ' פו) בקונטרס אהבת דוד רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זי"ע להדפיס אמרי נועם מאביו זי"ע ומזקנו מאור הגולה זי"ע, כדי שיראו נועם אמרותיהם ואיך נתנו נפשותם על עבודת הש"י אל ישראל, ובתוך הדברים כותב שאמר לו בזה"ל: "מי שאינו רואה מה שבפנים יכול לדבר בחוץ כל מה שרוצה"... זאת, זהירותו היתירה ודקדוקו המופלג בכל אות מדברי רבינו היו לאור כדבר המובן מאליו, ופעמים שהיה מעיין ומהרהר במשפט אחד שיצא מפי קדשו, ימים על גבי ימים ואפילו שבועות שלמים, עד שבא לידי הכרעה. יחד עם זאת, מזוקק שבעתיים היה במלאכת התרגום אליה נדרש, אודותיה הרחבנו בהקדמת 'פתח דבר' לספר. רבי מוטל לסיים את מלאכת מחשבתו בחייו ולברך על המוגמר בתום זכה שנים של עמל ויגיעה. כאשר באו לפניו וביקשוהו לכתוב מילין אחדים על חלקו בספר, דחה זאת על הסף באומרו: "הן הרבי מקאצק רוח הקודש היתה בפיו. איך ייתכן כי אטול את האחריות על כתפי ואקבע כי מה שאמרתי, זאת היתה כוונתו"... רק לדבר אחד הוא נאות: "אתם רשאים לכתוב כי התייעצתם עמי", הורה בענוות חן. של רבי מוטל ז"ל יהא חקוק בספר זה ולא ימוש בלבות הוגיו ומעייניו זכרו אשר יזכו לחפון בכפיהם סולת מנופה מכבשונו של רבינו, בזכות מאמציו היתרים ושאיפתו הכבירה להעמיד הדברים על דיוקם ולשמר את תורתו כנתינתה. ת. נ. צ. ב. ה. 9 בשערי "אמת ואמונה" היום לבני אמונים, חסידים ואנשי מעשה, הנאותים לאורו הזך והבהיר נכבד בשחקים של צדיק יסוד עולם, שדבריו אמת ופעולתו אמת ואמונתו לעד קיימת, כבוד קדושת מרנא ורבנא הרה"ק רבי מנחם מענדיל זי"ע מקאצק, בהגלות מחדש שביבי אש זיקוקין דנורא שיצאו מפי קדשו, דברי אלקים חיים אמרות טהורות שרחשו שפתי צדיק, לטהר לבות החוסים בו באמת ובאמונה. "אמת ואמונה", אשר קיבץ כעמיר גורנה החסיד המפורסם רבי ישראל הספר יעקב ארטן ז"ל, שהסתופף בצלא דמהימנותא כ"ק מרנן רבותינו השפת אמת, האמרי אמת והבית ישראל זי"ע, ואשר זכה בימי חייו לדלות וללקט מפיהם של אנשי אמנה מגדולי חסידי קאצק, ואצל בעלי מלקטים מוסמכים, אבני חן ומרגליות טובות שהתבדרו בי מדרשא דקאצק, יוצא לאור מחדש במהדורה מפוארת ומאירת עיניים זו, כאשר פנים חדשות באו לכאן קנקן חדש מלא ישן מזוקק שבעתיים, בניפוי סולת, לברר מקחו של צדיק. הקדמתו מעיד המלקט, כי "אלה הדברים אשר אנכי נותן לפניכם, בדברי המה המעט מזעיר, אולי אחד מני אלף מהחידושים בתורה שבכתב ושבעל פה אשר יצאו מפי קדשו של רבינו זצ"ל בקדושה ובטהרה", ומציין כי ליקטם אחד לאחד "מפי סופרים וספרים, את אשר נדפסו כבר ואת אשר נודעו מפי הזקנים אשר ילדותם לא ביישה זקנותם", כאשר ספרו זוכה לברכת קדשו של כ"ק מרן האמרי אמת זי"ע מפיו ומפי כתבו של בנו כ"ק מרן הלב שמחה זי"ע. חן נדירה היצוקה מכבשונם של חסידים קדמונים, עמם התרועע בסגולת המלקט רבי ישראל יעקב ארטן ז"ל, פורש הוא במשפטים מדודים המובאים בהקדמתו, את ייחודיותו של הספר: "לא כן הספר התורה הזה. בכל הדיבורים אשר יצאו כגחלי אש מפה קדוש רבינו זצלה"ה מקאצק, וע"י תלמידיו הקדושים אח"כ בספר נכתבים, רואה האדם העמקות הגדולה והפנימיות בלי לבושים, רק בתנאי שיהיה מן המבקשים דרך האמת לאמתו מבלי להונות את עצמו"... דבריו מגלה הוא גם את האופן בו יש לגשת אל הספר: "והקדמה בהמשך לאלו הדיבורים המה המעשים אשר יעשה האדם וחי בהם. וכמו שדרך ארץ, המה הז' מדות, נקרא בשם הקדמה לתורה, כי מי שאינו בדרך ארץ אינו בתורה, כן כל מי שרוצה להבין המאמרים האלו, צריך להיות לא רק אומר אלא גם כן עושה, שמעשיו יוכיחו על מחשבתו". 10 מחשבת סבוכה ומורכבת, פרי עמל ויגיעה של שנים ארוכות לילות מלאכת כימים, נעשתה על מנת להביא לפני דורשי ומבקשי תורת רבינו הקדוש מקאצק זי"ע, מהדורה מזוככת ונקיה זו, שנופתה נפה אחר נפה בבירור אחר בירור, כדי להעמיד דברים על דיוקם ולהביא את אמרות רבינו כנתינתן, בסיקול מכשולים וטעויות שהשתרבבו בהן במשך השנים וללא שתתערב בהן זמורת זר. הרה"צ רבי יחיאל מאיר וראש נזכירה לברכה ולשם עולם את אדמו"ר תחילה בן הרה"ק ר' צבי הירש מלאמאז זצ"ל בן הרה"ק ר' דוד זצ"ל מארגנשטערן זצ"ל בן רבינו זצ"ל. רבי יחיאל מאיר זצ"ל לא השאיר אחריו זש"ק, אך הניח אחריו מקום תורה ותפילה, בבית מדרשו שייסד ובנה בבני ברק ואשר ביקש להשאירו על שמו ולזכר אבותיו הק'. בקשתו נתקיימה וזכותו עומדת לעד במקדש מעט שהקים בנוסח בית קאצק - נוסח פולין, השוקק חיים של תורה וחסידות על ידי מבקשי ה' ואברכים בני עליה המחוברים לדרך אבותינו ורבוה"ק, אשר קבעו בו מקום משכנם לתורה, לתפילה ועבודת השי"ת. עריכת הספר נעשתה במעונו של רבי יחיאל מאיר זצ"ל, בדירה מרבית שבבנין בית מדרשו בה התגורר בשנים האחרונות לחייו, אותה הועיד לנכד מניו יורק, כאשר הוא אף מביע הרה"ח ר' מנחם מענדיל מארגנשטערן ז"ל אחיו, את רצונו שימשיך להנהיג אחריו בבית מדרשו. ר' מנחם מענדיל ראה זאת לזכות גדולה ולכבודו של רבי יחיאל מאיר זצ"ל, בהיות ביתו לאכסניה של תורה ולמלאכת הקודש בעריכת ספרו של רבינו הקדוש מקאצק זי"ע. תעמוד לו זכות זו בהאי עלמא, כמו גם זכותו על חלקו באופן התנהלות בית מקדש מעט זה של קאצק, בדרך רבינו הקדוש זצ"ל וממשיכי דרכו. מסייעים לעבודת המלך ושותפים רבים היו למלאכת הקודש, שנטלו הכל חלקם איש כפי עבודתו בבירור מקחו של צדיק, בדקדוק רב מראשית הדרך ועד עתה. אחת היא לאותם תלמידי חכמים מופלגים ומוסמכים שליט"א התודה מעדת חסידי גור, איש בשמו הטוב יבורך, הבקיאים בעומק תורת החסידות ובתורת רבוה"ק, אשר לא חסו על זמנם והקדישו מעתותיהם בחפץ לב, לעבור כפעם בפעם על הספר ע"מ שיעלה על שולחן מלכים מאן מלכי רבנן. תרומתם למלאכת הקודש לא תסולא בפז והרבה מהברכה המונחת לפניכם היום עומדת לזכותם. גדולה ועצומה נשגר לאלו שפתחו בפנינו את אוצרותיהם, בייחוד אלו תודה וכן כתבים ודברות קודש מרבינו הרה"ק מלאמאז זי"ע, שהיו ספונים אצלם כתבי שטרם נדפסו, אשר נהגו בנו טובת הפני מנחם זי"ע ומרבינו הבית ישראל זי"ע עין להאדרת תורת רבינו. זכותם תעמוד להם ולזרעם עד דור אחרון. 11 , רב הקריה החסידית להגאון החסיד רבי צבי יצחק אברמוביץ ז"ל ליה תיתי בחצור הגלילית, שנודע בבקיאותו העצומה בכל חדרי תורה ומכלול ספרי החסידות, אשר הותיר אחריו ברכה בדמות מאות עמודים בכתב ידו עם הערות ומקורות המאמרים בספר אמת ואמונה, אחריהם חקר ודקדק ואשר היו לנו לעזר רב בהשוואת הדברים לספר שלפנינו, ואף הוספנו חלק מהערותיו. זכות רבינו הקדוש תעמוד לו בעלמא דקשוט ולבני משפחתו שיבלחט"א אשר נהגו עמנו בטובת עין לסייע למלאכת הקודש, שיתברכו בכל מילי דמיטב. נאמנה שלוחה בזה לידידי ומכובדי, כלי מחזיק ברכה, גדוש בתורה ברכה חתן הרה"ג רבי משה בצלאל וינברג שליט"א ובקיא באוצרות תורת החסידות, כ"ק אדמו"ר רבי מנחם שלמה מסוכטשוב - ראדומסק זי"ע, על עומדו לימיני בעצה ובחכמה למן תחילת עבודת הקודש, תוך סייעתא דשמיא מיוחדת. יעמדו על הברכה אישי סגולה שהקדישו מעתותיהם ומכישרונותיהם, עוד הרה"ח ר' אברהם אהרן אברמוביץ שיחי', הרה"ח ר' איש בשמו הטוב יבורך, אפרים שמואל בירנשטוק שיחי', הרה"ח ר' אברהם ליב לרנר שיחי', הרה"ח ר' דוד אברהם מנדלבוים שיחי', הרה"ח ר' אהרן פרלוב שיחי', הרה"ח ר' יהודא ארי' קמפינסקי שיחי'. הרה"ח ר' מיוחדת לאברך כמדרשו בעל שאר רוח וברוך כישרונות, ברכה שהתעמק רבות בתורת רבינו ואשר בתוך שאר עמלו חיים חנוך גליקסברג שיחי', בספר, היה יוצא ונכנס כסדר אצל זקנו הרה"ח רבי מוטל מיירנץ ז"ל, בהביאו בפניו את הספקות והבירורים שדרשו את הכרעת דעתו. יעמוד על הברכה ידידי היקר, מחשובי מתפללי בית המדרש קאצק עוד שעמל לצדי לברר מקחו של הרה"ח ר' יהודא ליב זילברברג שיחי', בבני ברק, צדיק, וגם מאז נכנס לעובי הקורה, פעל רבות ברוחו ובמרצו לזרז את המלאכה למען יצא הספר לאור עולם ברוב הדר. מלבד זאת, כאן המקום לציין את עבודתו המיוחדת בעריכת חלק ה'מפתחות - מפתח מראי מקומות'. הרה"ח ר' חנוך אחת היא לספרא רבא, לשונו עט סופר מהיר, הברכה שעמל על עריכת פרק 'כצאת השמש בגבורתו' בטוב טעם קופילוביץ שיחי', הרה"ח ר' ישראל ודעת, ואתו עמו מטובי הסופרים שעסקו כל אחד בחלקו הוא, על עבודתם וסיועם במסירות. סגל שיחי' והרה"ח ר' נחמיה קרול שיחי', אזכיר לטובה, את משפחתי העומדת לימיני כל השנים, ובפרט את חתני עוד שסייע לי רבות ע"מ שנוכל לשבת ולעסוק הר"ר דוד יצחק לבקוביץ שיחי', היקר 12 בעריכת הספר מתוך מנוחה ושלוות הנפש. זכות זקננו הקד' תעמוד לנו לראות נחת דקדושה, 'אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד'. רבוה"ק ובייחוד זכות רבינו זי"ע, תעמוד לכל העוזרים והמסייעים ולכל זכות מי שנטל חבל במלאכת הקודש, להתברך ממעון הברכות, להחזיקם ולהחיותם בבריות גופא ונהורא מעליא ולמלאות כל משאלות לבם לטובה, שיראו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, ויזכו לדורות ישרים מבורכים מתוך נחת והרחבה וכט"ס. למודעי, כי זכויות הדפסת הספר 'אמת ואמונה' נרכשו מזה שנים כדת זאת וכדין מהוצאת 'אור הספר' בירושלים, שהוציאה את הספר בפעם האחרונה בשנת תשל"ב והחזיקה בזכויות כדין. את הקודש אפרוש כפי ואודה לא-ל עליון, על שזיכני לראות ולברך כצאתי על המוגמר. שפתי לא אכלא בשיר ושבחה, כי על כן לאורך השנים ראיתי על כל צעד ושעל סייעתא דשמיא מיוחדת, בבחינת 'זכות אבותם מסייעתן'. הרה"ח ר' ארי' מנחם עניי ואת יגיע כפי אייחד לטובת נשמת אבי את מורגנשטרן ז"ל בן הגאון החסיד רבי משה דוד זצ"ל הי"ד, בנו של הרה"צ ר' מנחם בן הרה"ק רבי - שניהם נמנו על תלמידי בעל האבני נזר זי"ע - מענדיל זצ"ל משה ירוחם זי"ע בן רבינו זי"ע. בעזה"י כ"ב בשבט תשפ"א לפ"ק שמחה מורגנשטרן 13 פתח דבר צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק, המה כלי המלאכה ששימשו את מאזני העוסקים בהבאת ספר זה אל בית הדפוס. כל תג ואות נחקרו בבירור אחר בירור ודקדוק אחר דקדוק, וזהירות כפולה ומכופלת נדרשה כדי להעמיד הדברים על דיוקם ולבררם על אמיתתם. צרופה, זכה ומזוקקת שבעתיים דיברה מגרונו של מרנא ורבנא קודש אמת הקדשים הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאצק זי"ע, בל יראה ובל ימצא במעון קדשו בדל של סילוף או מעין דמעין של זיוף ואפילו קל שבקלים. ואמיתה של תורה על אחת כמה וכמה. וזיע, חיל וסילודין, נגשנו אל הקודש, ביודענו כי דברי רבינו זי"ע, ברתת אינם אמרות ופתגמים בעלמא, כי אם עמוקים מני עומק המה, מורי דרך לעבודת ה' ובעלי השפעה על נפשות ולבות בני אדם להאיר נתיבותם וליישר אורחותם, כאשר לכל מילה ישנה משמעות, ופעמים שמילים ספורות טומנות בחובן עולם מלא. מאמר העולם המיוחס לצדיקים, כי לא כל העולה במחשבה נכון לומר, ידוע ולא כל מה שנאמר נכון לכתוב, ולא כל מה שנכתב נכון להדפיס. הדברים נכונים עשרת מונים ככל שזה נוגע לתורת קאצק, שכל מילה בסלע נשקלה ונמדדה בדקדוק אין קץ. דבר שפתיים על כן אך למותר, גודל הזהירות והחרדה שליוותה את צעדנו בבואנו לפני ולפנים להתעסק בקדשים, כאשר כל דברותיו ואמרותיו הכתובים בספר, נשקלו בפלס ונבחנו בעין בוחן, למען יבואו בתכלית האמת. אפוא בכתובים, לפרט ולבאר מעלות ושכלולי מהדורה זו העולה על נבואה שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, דורשי ומבקשי תורת רבינו, ונמנה אחד לאחד את החידושים שנוספו באוצר כלי חמדה זה שלפנינו - ספר "אמת ואמונה" החדש. מבנה הספר מלאכת הקודש התחקינו אחרי עקבות כתשע-מאות המאמרים בראשית שהובאו ב'אמת ואמונה' לידע מקור חוצבתם מנין לקחם המלקט ז"ל. במסגרת עבודה זו עברנו על אלפי ספרים ומסמכים כדי לאמת את הדברים עד מקום שיד אדם מגעת, ובריך רחמנא דסייען לראות סייעתא דשמיא לכל אורך הדרך בבירור מקחו של צדיק כיאה וכיאות. 14 רשימותיו ערך החסיד ר' ישראל'קי ארטן בלשון חסידים ובקוצר מילין את וכך נדפסו ויצאו לאור עולם. אמנם במהדורה שלפנינו, במרבית המקומות בהם הגענו למקור הדברים, נעשתה השתדלות להתאים במידת האפשר למקור הראשון והמוסמך, ביחוד בספרי רבוה"ק וספרי תלמידי רבינו, שם העתקנו מילה במילה את לשון קדשם, מתוך רצון שלא לשנות במאום מדבריהם או לפרשם חלילה. רבות כאשר ראינו שיש בנותן טעם להעשיר את הדברים ולהוסיף פעמים להבנתם, הרחבנו את היריעה והבאנו את הדברים במלואם כפי שהם במקור, זאת לאחר שהדברים לובנו לעומק על ידי תלמידי החכמים המופלגים שליט"א שהופקדו על המלאכה. פנים חדשות באו לכאן, ולצד החיבור "אמת ואמונה" כמתכונתו ברם, השלימה, הוספנו עליו נדבכים ומדורים בתורת רבינו. מפיהם ומפי כתבם של ממשיכי תוספת הרחבה וביאור הוא שבילי אמת: בעומק כוונת דברי דברים שהוסיפו המה משלהם דרכו בקודש, תלמידיו ונכדיו, רבינו ובדעת קדשו הנשגבה. עליהם הוספנו עוד מתורותיהם של צדיקי עליון שהיו ספונים עד כה, וחלקם מתפרסמים לראשונה בספר זה. כדי למנוע טעות חלילה, וכדי להבדיל באופן ברור בין דברי הרב לדברי התלמיד, הדגשנו לכל אורך בתרי הספר כי הדברים המובאים במדור "שבילי אמת" הנם מאת ממשיכי דרכו בקודש. בספרי מלקטים רבים הובאו מאמרים מרבינו זי"ע עם תוספת הרחבה וביאור מאחרים, ונראה כביכול הקטע כולו הוא מרבינו. בספרינו זה במקומות בהם היה נראה בבירור כי ר' ישראל'קי ארטן ז"ל ציטט בשלמותם קטעים מספרי תלמידי רבינו, תוך שהוא כורך את דברי רבינו עם דברי תלמידיו, הפרדנו בין הדבקים וסדרנו כל דבר על מקומו - את דברי רבינו ב"אמת ואמונה" ואת התוספת מאת ממשיכי דרכו במקום המתוקן להם במדור "שבילי אמת". הוא הרחבה ל"אמת ואמונה". בו הובאו מדברות קדשו של רבינו דרכי אמת: זי"ע הפזורים במקורות מוסמכים שנלקטו על ידינו. הליקוט כולל מאות אמרות קודש בשם רבינו אשר לא נכללו בליקוטו של ר"י ארטן, מהם המופיעים בספרי רבותינו הקדושים ממשיכי דרכו בקודש, תלמידיו וצאצאיו, ומהם גם דברות קודש, עובדות והדרכות, הרואים אור זה עתה לראשונה. במדור "דרכי אמת" הבאנו את הקטעים בשלמותם, כפי שנכתבו בספה"ק על דברי תוספת ביאור והרחבה משלהם ובמקורות, כשפעמים רבות יש בהם גם רבינו. 15 מדורי הספר זו, סודרו דברי רבינו לפי סדר פסוקי התורה, נ"ך, תלמוד ומועדים. במהדורה בתוספת מרובה על ענין ראשון, "שבילי אמת" ו"דרכי אמת" וכפי שנכתב לעיל. ברכה לעצמו מדור דרכי עבודת ה', המכנס לאכסניה אחת את דברי קובע רבינו סדורים לפי נושאים וערכים, כדי להקל על מבקשי ה' למצוא דברי חפץ. לאור החשיבות והתועלת הרבה במדור זה, יש שהובאו בו ד"ת המופיעים גם במדורים אחרים בספר, כאשר במקום שהיה צורך ותועלת צוינו הפניות ממדור למדור, בפרט במקומות שיש בהם תוספת הרחבה בענין. נוספים בספר, הם הפרקים: טובים מאורות; מפעלות צדיקים; זרעו מדורים בקודש לברכה; אשכבתיה דרבי; מכתבים ומצבות; כצאת השמש בגבורתו; הכוללים את תולדות רבינו, בני משפחתו, הנהגתו ועוד, אשר נכתבו על פי מקורותיו של ר"י ארטן ז"ל והליקוטים החדשים. כי למרות שבמשך שנות ההנהגה נהרו לקאצק אלפי ורבבות חסידים, יצוין הבאנו בפרק מפעלות צדיקים רק מאלו מתלמידיו שהוזכרו בספר זה. שינויי נוסחאות פנים לתורה ושבעים פנים לתורת רבינו, וכפי שהובאו בכתבי שבעים התלמידים בגרסאות שונות זה בכה וזה בכה. וסיבת הדבר, באשר שכינה היתה מדברת מתוך גרונו ומאחר וכל דבריו כגחלי אש נאמרו ברוח הקודש ובתכלית הקיצור, פעמים שהבינו התלמידים באופן שונה, איש לפי דרכו וכפום מדרגתו והשגתו, מה שהביא לשינויים קלים בלשון רבינו בין מעתיקי השמועה. ועוד. הן ידוע כי רבינו לא כתב את דברי תורותיו, וכן נהג אחריו בקודש זאת בנו הרה"ק רבי דוד זי"ע. גם כתבי נכדו הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע מלאמאז שנשתמרו בכת"י אצל בנו אדמו"ר רבי יחיאל מאיר מארגנשטערן זצ"ל, לא אבה להביאם אל בית הדפוס מסיבה זו. לתחושות הפחד והמורא מעצם העלאת דברי תורתם על הכתב גם הדים (נדפס בספר אצל תלמידיו ונכדיו הקד', מצאנו בהקדמה לקונטרס "אהבת דוד" מנכד רבינו האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב זצ"ל, ובו "שארית ישראל" דף פד ע"ב) מקצת דברי תורתו של אביו הרה"ק רבי דוד זי"ע, כאשר מתנצל הוא בהפלגות רבות על עצם כתיבתו, וזה לשונו: הפחד וחיל ורעדה שאחזוני פן ח"ו לא יהי' רצון אבותי זצ"ל לכתוב "ומגודל את דבריהם ולפרסם אותם בעולם, כי הצניעו לכת את השי"ת, ועוד זאת להלביש את אמרותיהם על לשון אחרת שלא אמרו הם ז"ל, כי עפ"י רוב היו מדברים 16 על לבות בנ"י בלשון אשכנז (באידיש) כלשון שאתה שומע, ואנכי השפל וקוצר המשיג מעתיקם על לשון הקודש." כולם כי יודע אנכי שלא באתי לקרסולי קרסולם להבין דעתם הרמה "ועל והנישאה... ואיך אשא פנים בקוצר דעתי ואוטם לבבי להעתיק דבריהם מה שאיני משיג דבריהם כלל. לכן אקח עזר מן השמים והשי"ת ויתעלה יהי' בעזרתי... ומר לי כי ח"ו ישתכחו דבריהם לעמליהם בכל לב ונפש... ואם ח"ו אינו נוח להם זה, או שאנכי טעיתי בדבריהם לפי קט שכלי ומיעוט ערכי, אנכי מבקש מחילה ע"ז, והשם הטוב יכפר בעדי, כי אין כוונתי לכתוב שהם אמרו כך וכך, אלא שאנכי שמעתי כן לפי הבנתי הקטנה... ואם נמצא אחד שישער בעצמו כוונה אחרת, אין אני סותר כלום את דבריו, כי כל אחד קיבל לפי הבנתו וערכו." הנוסחאות הביאו גם את ר"י ארטן למשוך את ידיו מן הספק ולהביא שינויי את דברי רבינו לעתים כמה פעמים באופן שנראים ככופלים את עצמם, כדי שלא להיות כמכריע בין הנוסחאות. האמורות, גם אנו נהגנו כיוצא בזה, והבאנו לפעמים כמה גרסאות מהסיבות ככתבם וכלשונם, הן בגוף הליקוט "אמת ואמונה", והן במדורים: "שבילי אמת" ו"דרכי אמת", ואלו כאלו דברי אלקים חיים. דברי הרה"ק רבי דוד זי"ע בן רבינו שהבאנו במהדורה זו, הוא סימון הד"ת שהסתפקנו אודותם מפי מי תיקון נאמרו, מאחר ובמקורות שונים הם מיוחסים לבן רבינו הרה"ק רבי דוד זי"ע. רבותינו הקדושים בייחוד בדור דעה זה, נהגו לומר ד"ת זה בשמו כידוע, של זה, ופעמים שסתמו דבריהם בשם 'הרבי', כאשר השומעים טעו בייחוס הדברים לאחרים. וכבר אמר על כך כ"ק מרן הבית ישראל זי"ע, כי יש דברים שהודפסו בשם החידושי הרי"ם אך הם נאמרו מפי רבינו. ובפרט בדורות ההמה שתורותיהם של רבוה"ק נמסרו מפי חסידים מפה לאוזן כתורה שבעל פה, מה שהביא פעמים רבות להחליף בין הדברים ולייחסם לצדיקים אחרים. ר"י ארטן אשר הסתופף בצל חסידי קמאי שישבו בקאצק ושמע מהם גם רבות, לא תמיד היה ביכלתו לחקור בדקדוק מפי מי נאמרו הדברים, ופעמים שנתחלפו לו דברי הרה"ק רבי דוד זי"ע בדברי אביו. מאידך גיסא, ייתכן מאוד שהמלקטים במקורות השונים לא תמיד דייקו, ומה שייחסו להרה"ק רבי דוד, נאמר כבר מפי רבינו, וכפי שמצאנו כמה פעמים על אותה מימרא שהמקורות חלוקים ביחוסה. זאת, בכל מקום בו מצאנו כי הדברים מיוחסים גם לבן רבינו הרה"ק לאור לאמור, כי ייתכן ומאתו המה. * רבי דוד, הוספנו במקורות סימון 17 תרגום דברי רבינו מאוד היתה מלאכת תרגום דברי רבינו שנאמרו בשפת האידיש מורכבת ללשון הקודש, וכפי שהגדיר זאת החסיד הישיש רבי מוטל מיירנץ זצ"ל בעת שנדרש למלאכה, כי זוהי משימה קשה ביותר וכמעט בלתי אפשרית, מאחר ונדרשת זהירות מופלגת, מחד גיסא למצוא את התרגום המדויק ללא שתתערב איזושהי פרשנות, ומאידך גיסא לא לסטות חלילה ולאבד את המשמעות הנכונה. נוספת היא העובדה שדברי רבינו נאמרו ונכתבו לעיתים באידיש מורכבות עתיקה כפי שדוברה בימיהם בפולין, שקשה שבעתיים לעמוד על דיוקה ממרחק של יותר ממאה וחמישים שנה. בעיה זו גם עמדה בפני המלקטים לאורך השנים, וקרוב לודאי שנפלו בהם אי דיוקים בשל אופן תרגומם. גילו המופלג, נטל על עצמו רבי מוטל בין יתר משימותיו בההדרת למרות הספר גם את עול מלאכת התרגום, כשהוא רואה בכך שליחות קודש וזכות כבירה שהתגלגלה לידיו, ובמשך מספר שנים היה מקדיש לכך זמן רב מידי יום, גם כאשר נחלש והדבר עלה לו במאמצים רבים. התרגום, במקומות בהם מצאנו במקורות מוסמכים את דברי רבינו כפי לצד שנכתבו במקורם בשפת האידיש, ראינו לנכון להותיר על כנו את לשון קדשו של (פר' פינחס תרע"ג) רבינו, וכפי שהתבטא פעם בעניין זה נכדו בעל השם משמואל כי "חייב אדם לומר בלשון רבו", וכן גם נהג בעצמו בעת שציטט מדברי רבינו, שהיה מביאם בשפת האידיש כמות שנאמרו. מקום בו הובא תרגום על ידינו, וכן במקומות בודדים בהם הובאה בכל תוספת להבנת הדברים, סימנו זאת בסוגריים מרובעות. סוגריים עגולות לעומת זאת, היו כך במקור והשארנום כפי שהיו, למעט ציטוטים מספרי רבוה"ק שלא נגענו בתבניתם בכהוא זה, והסוגריים מרובעות כעגולות הובאו בדיוק כבמקורם. מראי מקומות, מקורות וציונים ומפתחות רבים ויגיעה עצומה הושקעו באיתורם והוספתם של אלפי מראי מאמצים מקומות מתנ"ך, ש"ס, מדרשי חז"ל, זוה"ק וספרים נוספים, ששולבו במוסגר בגוף המאמרים. המקום לציין, כי אין במראי מקומות אלו, בייחוד אותם שהובאו מספרי כאן קבלה, כדי לקבוע כי לכך התכוונה דעת קדשם של רבינו, תלמידיו וממשיכי דרכו, ומי יבוא בסוד קדושים. אמנם אולי יהא בציון הדברים כדי להקל על ההוגים ומתעמקים בתורת רבינו ולמען יהיו הדברים כשלחן הערוך לפני דורשיו ומבקשיו. 18 רב הושקע בעריכת המקורות והציונים שהובאו בשולי הגליון. כידוע, עמל זו מלאכה הדורשת דיוק רב. פעמים רבות הבאנו במקורות וציונים הפניות למקומות אחרים בספר העוסקים באותו נושא, ו"דברי תורה עניים במקומן (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה יז.) ועשירים במקום אחר" היריעה הוספנו בסוף הספר מפתח מקורות לפסוקים שבתורה להשלמת ובנ"ך, למדרשי חז"ל, לזוה"ק ולספרים נוספים, וכן מפתחות לשמות האישים והספרים. רעוא, כי להבת קדשו ואשו הטהורה של רבינו, תובער בלבות ההוגים יהא והמעיינים בדברותיו, ויהיו שפתותיו דובבות ללמד טוב וחסד על ישראל, "זכותו יעמוד לדור אחרון ובכל עת יגן עליהם" - כלשון שנחקק על ציונו המצוינת. שמחה מורגנשטרן בהרה"ח ר' ארי' מנחם ז"ל בני ברק 19